קטל העיתונאים בעזה והסכנות לחופש העיתונות בישראל במרכז אירוע לציון 60 שנה ל'זו הדרך'

אירוע ציבורי לציון 60 שנה לשבועון "זו הדרך" נערך אמש (שישי) בתיאטרון אל-סראיא ביפו, חרף ניסיונות הימין הקיצוני שדרש לבטלו. במרכז האירוע: העיתונות הישראלית בצל המלחמה בעזה. המפגש נערך בשיתוף פעולה עם קרן רוזה לוקסמבורג ובתחילתו זכה לברכות מאת מזכ"ל מק"י, עאדל עאמר ונציגת הקרן, תמר אלמוג.

עורך "זו הדרך", אסף טלגם, אמר בדברי הפתיחה לשני הדיונים שנערכו במסגרת הכנס "בשנתיים האחרונות הסלימה ממשלת הימין את המתקפה על התקשורת החופשית: רדיפה והסתה שיטתית נגד עיתונאים ביקורתיים, גל חקיקה נגד חופש העיתונות, מניעת סיקור של פעולות הצבא ברצועת עזה, והרג חסר תקדים של עיתונאים פלסטינים וזרים ברצועה. במקביל, רוב כלי התקשורת בישראל נמנעו במכוון מדיווח על ההרג ההמוני והמשבר ההומניטרי החריף ברצועה, ובכך מעלו בתפקידם העיתונאי".

במפגש הראשון, בכותרת "מה שרואים משם לא רואים מכאן: על עיתוני העולם והמלחמה", נערכה שיחה בין אפרים דוידי ("זו הדרך") לגיל שוחט (נציג קרן רוזה לוקסמבורג בישראל). דוידי התייחס למאבק על חופש העיתונות בישראל ועל החשיבות לתמוך בעיתונאים המאוימים בידי ממשלת הימין ושולחיה. יחד עם זאת, הוא מחה על "העיוורון של העיתונאים בעיתונות הישראלית" מול קטל אנשי התקשורת ברצועת עזה. על פי הנתונים של הפדרציה הבינלאומית של ארגוני העיתונאים, מאז תחילת המלחמה נהרגו בעזה 226 אנשי תקשורת פלסטינים – 51 מהם בשנה האחרונה. "זו אותה ממשלה האחראית להרג של עיתונאים בעזה ולפגיעות בחופש העיתונות בישראל", הדגיש.

שוחט הסביר באריכות על הצנזורה העצמית בכלי התקשורת בגרמניה נוכח הטבח ברצועת עזה. יחד עם זאת, בשנתיים האחרונות חלה התפתחות ויותר עיתונאים מדווחים על הנעשה בעזה ובגדה שתחת כיבוש ישראלי. "אך המחיר בדיווחי אמת על הנעשה בעזה יכול להיות יקר – פיטורים", הדגיש והוסיף כי בין אנשי התקשורת הפלסטינים שנהרגו בעזה גם עיתונאים שדיווחו לרשתות התקשורת הגרמניות המרכזיות.

המושב השני הוקדש לחופש העיתונות בזמן מלחמה ודיכוי, בהשתתפות העיתונאיות סיון תהל ("המקום הכי חם בגיהנום") והנאא מחאמיד ("אל-מיאדין") ובהנחיית דויד מרגלית ("זו הדרך"). מחאמיד תיארה את התנאים הקשים בהם פועלים עיתונאים ערבים מאז ה-7 באוקטובר 2023, ושיתפה את הקהל בחווית הרדיפה האישית שחוותה במהלך המלחמה. כמו כן תיארה את הפערים העמוקים בין סיקור המלחמה בתקשורת הערבית לבין הסיקור בתקשורת הישראלית. תהל הדגישה את ניסיונה כעיתונאית וכפעילה חברתית לחבר בין סוגיות מעמדיות לבין מדיניות המלחמה והדיכוי של ממשלת הימין. מרגלית, בתורו, ציין כי הוא גאה במיוחד בתפקיד החלוצי שמילא "זו הדרך" בשבועות הראשונים של מלחמת ההשמדה בעזה, ככלי התקשורת היחיד בשפה העברית שדיווח מדי יום על ההרוגים והנפגעים הרבים ברצועת עזה.

במהלך האירוע ביפו הושק גיליון מיוחד בן 94 עמודים לציון 60 שנה ל"זו הדרך". בגיליון מאמרים מאת עאדל עאמר, עופר כסיף, חדוה ישכר, עסאף כפורי, עמרי עברון, עודד גולדרייך, ענת מטר, אפרים דוידי, תמר גוז'נסקי, נמרוד פלשנברג וטליה מרגלית. ראיונות עם דותן הלוי, סרבני כיבוש ואמל מורקוס. במדור תרבות: אסופת שירי משוררים – שירת המלחמה, הסיפורים "הנעל" מאת השאם נפאע ו"כייס" מאת סלאהטין דמירטש וגם איורים מאת דוד ריב ואיתי בנימיני.

יצוין שהבוקר נפתח במועדון הגדה השמאלית (אחד העם 70, ת"א) כנס מרקס 2025 על קפיטליזם, מלחמה וכיבוש. בין מושבי הכנס השנתי תרבות, תקשורת וחברה, חברה וכלכלה בישראל על רקע הפשיזציה; אימפריאליזם, קפיטליזם וקולוניאליזם התיישבותי; מלחמה ופשיזם וכן הרצאה מיוחדת בשאלה למה חשוב לשמאל ללמוד על המאפיה והפשיעה המאורגנת. הכניסה חופשית.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/142187