שנתיים של טבח, הרס רבתי וההרעבה ברצועת עזה השפיעו קשות גם על הסביבה

כנס "סביבה תחת אש" נערך לפני שבועיים בבית רדיקל בת"א. באירוע השתתפו: מגמה ירוקה, שותפות השלום, מכון ערבה, מחזקים ומרכז השל לקיימות. במרכז הכנס "סביבה תחת אש" עמדה שאלה מטרידה ורלוונטית מאי פעם: מה עושות שנתיים של מלחמה למים, לאוויר ולאדמה של כולנו? כאשר במרחק של כ-20 קילומטר בלבד, מעבר לגבול, זורם הביוב ברחובות, מיליוני טונות של הריסות נערמות ומחלות מתפשטות, שאלו המארגנים כיצד ההרס הסביבתי הזה מעצב את מציאות החיים של ישראלים ופלסטינים גם יחד.

האם מגפות חוצות גבולות מאיימות על ילדים בשני הצדדים? והאם אפשר בכלל לדמיין עתיד שנראה אחרת? בכנס נטלו חלק חוקרים ואקטיביסטים שהקדישו את השנתיים האחרונות – שנות מלחמה עקובות מדם – לניסיון להבין את המחיר הסביבתי והאנושי שהעימות גובה בשני צדי הגבול, ולחשוב על דרכי שיקום ועזרה גם בתוך התופת.

מנכ"ל מגמה ירוקה אלעד הוכמן שיתף בדברי הפתיחה את  המתקפה המקרתיסטית של שי גליק וארגנו "בצלמו" נגד מגמה ירוקה שארגנה את הכנס. הוכמן אמר: "אנחנו נמצאים תחת מתקפה פוליטית מטורפת, מתקפה שלא חווינו. השרה סילמן מכנה אותנו מגמה רעה. הם מנסים לפגוע בתורמים שלנו, בלגיטימיות שלנו, בבני ובנות השירות שלנו. את הכנס הזה יזמה בת שירות שלנו שהתחילה לעבוד אצלנו לא מזמן. אנחנו לא נשתוק אפילו שזה עולה לנו המון כסף. שולחים לנו חדשות לבקרים מכתבים מעורכי דין. עצם הקיום של הכנס הזה היה תחת מתקפה קשה של שי גליק ובצלמו. הממשלה הרעה מנסה לפגוע בכל דבר טוב במדינה ובאנשים".

להוכמן היה חשוב לדבר על תקווה ומה שמניע אותו ועוד אלפי אקטיביסטיים סביבתיים: "תקווה זה להיאבק נגד חוק ההסדרים, נגד הפיכת הנגב לפח הזבל של הסביבה, שדה בריר, הניסיון לשדוד את ים המלח. תקווה זה לדבר על איך המלחמה פוגעת בישראל, בעזה, ובגדה המערבית כי לסביבה אין גבול".

ההרג, הטבח וההרעבה בעזה השפיעו קשות על הסביבה, המשאבים הטבעיים ובעלי החיים, שכמו בני אדם נפגעו בצורה אנושה מהמלחמה וההרס שהיקפם עוד לא ידוע עד תומו. רשות הטבע והגנים, מרכז טאוב, איגוד רופאי בריאות הציבור ומגזין "אקולוגיה וסביבה" פרסמו אזהרות חמורות בדבר ההשפעות הסביבתיות של המלחמה על היערכות ישראל למשבר האקלים, למחסור במזון ולזיהום מקורות המים.

ח"כ לשעבר סונדוס סאלח, המלווה כיום רשויות ערביות, מחתה בדבריה על שתיקת ארגוני הסביבה כשהתותחים בעזה רעמו: "בזמן המלחמה הרבה ירוקים וירוקות שתקו. להיות ירוק וירוקה זה להגן על הדמוקרטיה, לרדוף שלום ולגנות כל כיבוש וכל דיכוי בכל צורה שהיא. שילמנו מחירים כבדים. נראה שהיום אנחנו כבר אחרי המלחמה, אך רק היום שמענו על עוד אנשים שאיבדו את חייהם. בעזה מתחילים לאמוד את ההרס באנשים ובמבנים. איך אפשר להצמיח את האדמה ואת האנשים מחדש? זו משימה לא פשוטה".

ישראל הצליחה להתמודד עם המחסור במזון בתחילת המלחמה שנבע מכך שעוטף עזה הוא אזור חקלאי משמעותי. מחיר ההרס הסביבתי הוגבל ברובו לעזה. עיתונאי זמן ישראל, אביב לביא, הדגיש בכנס: "ברמה המקצועית, גילתה ישראל שהיא יכולה לנהל מלחמה עוצמתית במחיר מוגבל. רוב ההשפעות הסביבתיות נשארו ברצועה. התנועה הסביבתית חוותה משבר, תחושת נבגדות אחרי 7.10. יש ארגוני סביבה שניתקו מגע עם קולגות בישראל".  הכנס המאגד תנועות סביבתיות וארגוני שלום הוא התארגנות מחודשת של התנועה הירוקה בישראל בהתאם לרוח הזמן בתנועות הירוקות בעולם. אין ספק כי לא ניתן לדבר על הסביבה ללא התייחסות להשלכות המלחמות.