ממשלת הימין אישרה את התקציב: פגיעה בעובדים ותוספות למלחמה, לכיבוש ולהדתה

הצעת תקציב המדינה ל-2026 אושרה בממשלה ביום שישי בצהריים וההוצאה בתקציב 2026 תגיע ל-662 מיליארד שקל. אך התקציב המלא, הכולל גם את החזרי קרן החוב, אמור להתקרב ל-800 מיליארד שקל. עיקרי התקציב הם: הגדלת תקציב הביטחון להמשך המלחמה, חיזוק הכיבוש ומיליארדי שקלים בכספים קואליציוניים שיעדם ההתנחלויות וההדתה.

עם אישור הצעת התקציב מסר ח"כ איימן עודה (חד"ש) "אין דרך טובה יותר להבין את מטרות הממשלה מאשר דרך התקציב שהיא מאשרת היום, וזהו תקציב של מדינת סופר ספרטה. תקציב שנועד להנציח מלחמה מתמדת, להעמיק את הכיבוש, לחזק את מפעל ההתנחלויות על חשבון העתיד של כולנו, ולפגוע בכוונה את בשכבות המוחלשות, בחברה כולה, וביתר שאת בחברה הערבית". "האם שאלתם את עצמכם כמה עולה לכם בכיס המשך הכיבוש? כמה חיים וכסף היו יכולים להינצל אילו המדינה הייתה בוחרת בפתרון מדיני? אי אפשר לחיות לעד על החרב. זו אשליה. האמת הפשוטה היא שעל החרב אפשר רק למות. ומדינה שנשענת על החרב שוכחת איך נראים חיים ואסור לתת לזה לעבור", הדגיש.

יחד עם התקציב עברו גם חוק ההסדרים וצעדי קיצוץ ומיסוי להשגת יעדי התקציב. תוכניות "הדגל" שהגדיר האוצר עברו, בהם רפורמת החלב, שמעוררה ויכוח ציבורי בעיקר בעקבות הערכת האוצר שהמהלך יביא לסגירת מחצית מ-600 הרפתות הקטנות שבצפון ובדרום, ריווח מדרגות מס הכנסה למשתכרים 16 אלף שקלים ומעלה ותוכנית להפרטת פרויקטים של תשתית לאומית. בין הרפורמות הניאו-ליברליות שירדו מחוק ההסדרים: ביטול הפטור ממע"מ על תיירות וההפרטה המלאה רכבת ישראל – בעקבות התנגדות נחרצת של ארגוני העובדים. יחד עם זאת הוחלט "על דיון עתידי" בהפרטת הרכבת בחלקים.

על פי חוק ההסדרים עובד שמשתכר 19 אלף שקל בחודש ישלם 3,700 שקל פחות מס הכנסה בשנה, ועובד שמשתכר 25 אלף שקל בחודש ייהנה מירידה של 5,000 שקל במס ההכנסה שהוא משלם בשנה. זו העדפה על העובדים המשתכרים שכר גבוה על פני החזרת השכר המופחת למגזר הציבורי שהוחלט בתמיכת ההסתדרות כדי לממן את המלחמה ואת הכיבוש. כחלק מחוק ההסדרים הוחלט על הפחתת שכר זמנית למגזר הציבורי – קיצוץ של 3.3% ב-2025 החל מאפריל, ושל 1.2% ב-2026. הכנסה לאוצר מגזל העובדים מוערך בכ-5 מיליארד שקל ב-2025, ו-2.6 מיליארד ב-2026. צעד זה הינו המשך לתהליך ארוך של חלוקה מחדש בעוגת ההכנסות הנמשך זה העשורים לשחיקת השכר במגזר הציבורי ביחס למגזר הפרטי. על פי ההערכות בהסתדרות ערב המלחמה ב-2023 השכר במגזר הציבורי היה בכ-27% לעומת השכר במגזר הפרטי. גם מי שמשתכר בין 7 ל-16 אלף שקל בחודש ואינו חלק מהמגזר הציבורי, ימשיך לשלם ביוקר על המשך ההקפאה של מדרגות מס ההכנסה ב-2007-2005. ההקפאה עוצרת את עדכון המדרגות על פי העלייה במחירים ובשכר, ובפועל מגדילה את תשלום המס. הריווח שמוצע כעת לבעלי הכנסה גבוהה, לא יגיע אליהם.

כמו כן, על פי "כלכליסט", במסגרת צעדי המיסוי, דמי ביטוח לאומי התייקרו לכל הפחות לשנים 2026-2025. הם מתחלקים לשניים: דמי ביטוח נמוכים שנגבים עד למדרגת שכר של 7,522 שקל, 60% מהשכר הממוצע ב־2024, ודמי ביטוח גבוהים שנגבים על השכר שמעל למדרגה זו. עד לשינוי הנוכחי, שכיר שילם 0.4% על שכר של 7,522 שקל, ו־7% על כל שקל נוסף (עד לתקרה של כ־49 אלף שקל). מעסיק שילם 3.55% במדרגה הנמוכה, ו־7.6% במדרגה הגבוהה, ועצמאי שילם 2.87% במדרגה הנמוכה, ו־12.83% במדרגה הגבוהה.

כעת, דמי הביטוח לעובד עלו מ־0.4% ל־1.04%, כך שעובד שמשתכר לפחות 7,522 שקל בחודש ישלם 576 שקל יותר בשנה וגם העצמאים סופגים את מלוא העלות הכוללת בסך 1.6%, שמתורגמת לתשלום של 1,444 שקל יותר בשנה. כמו כן, אי-עדכון מדרגות השכר בתשלום הביטוח הלאומי בהתאם למדד יגרום לכך ששכיר שמשתכר מעל 7,750 שקל ישלם 751 שקל יותר בשנה לביטוח לאומי ביחס למה שאמור היה לשלם, ועצמאי ישלם יותר מכפול מזה: 1,689 שקל.

על פי חישוב של "כלכליסט", ב־2025 ו־2026 רווקה שכירה שהמשתכרת 15 אלף שקל תשלם 3,210 שקל יותר מס מכפי שאמורה היתה לשלם. שכיר עם ילד בגיל שנה עד שנתיים שמרוויח 20 אלף שקל ישלם 6,236 שקל יותר, ועצמאית עם שני ילדים בגילים שנה עד שנתיים ו־5-4 שמרוויחה 30 אלף שקל תשלם כמעט 10 אלף שקל יותר. כאמור, ערכן של מדרגות המס ונקודות הזיכוי ממס ייוותרו קפואים גם ב־2027, כך שנטל המס הריאלי יוסיף לגדול.

תחת הנחה שהאינפלציה ב־2026 תסתכם ב־2.2%, הרי שבשלוש שנות ההקפאה בין 2027-2025, שכיר עם ילד בגיל שנה עד שנתיים שמרוויח 20 אלף שקל ישלם כ־10,520 שקל יותר משהיה משלם אילו מדרגות המס, נקודות הזיכוי ודמי הביטוח הלאומי היו מתעדכנים מדי שנה כרגיל. עצמאית עם שני ילדים שמרוויחה 30 אלף שקל תשלם כ־15,810 שקל יותר. בהנחה שהשניים נשואים, משק הבית שלהם ישלם תוספת מס שנתית של יותר מ־26 אלף שקל נוספים בשלוש שנים בלבד.

לאחר אישור הצעת התקציב בממשלה ביום ששי, הוא יובא לקריאה ראשונה בכנסת, ולאחר מכן יעבור לאישור ועדות הכנסת השונות, בהם עיקר הדיונים הציבוריים יתנהלו על סעיפיו השונים ועל סעיפי חוק ההסדרים המוצמד לו. לאחר מכן יונח התקציב לאישור נוסף של הממשלה ולאישור בקריאה שניה ושלישית בכנסת. הממשלה תצטרך להתמודד עם אתגרים פוליטיים וחברתיים רבים. אם התקציב לא יאושר עד לסוף מרס הכנסת תפוזר והבחירות שמיועדות לאוקטובר יוקדמו.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/141789