שיא במספר האסירים הפלסטינים הכלואים: יותר מ-11 אלף; כשליש הם עצירים מינהליים

ארגוני הסיוע לאסירים הפלסטינים ברמאללה מסרו אתמול (רביעי) כי מספר האסירים והעצורים בבתי הכלא הישראלים עלה ליותר מ־11 אלף, רובם עצורים מנהליים ועצורים ממתינים למשפט. בהודעתם ציינו המוסדות כי עד תחילת ספטמבר 2025 עמד מספר האסירים והמוחזקים על יותר מ־11,100 – נתון שאינו כולל את המוחזקים במחנות הצבא של כוחות הכיבוש. לפי המידע שבידיהם, זהו המספר הגבוה ביותר מאז פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא בשנת 2000.

על פי הנתונים, בין המוחזקים נמנות 49 נשים – מהן שתיים מעזה – וכן יותר מ־400 קטינים. מספר העצורים המנהליים עומד על 3,577, והוא הגבוה ביותר ביחס לשאר קבוצות האסירים: עצורים ממתינים למשפט, אסירים שפוטים, וכן מי שמסווגים כ "לוחמים בלתי חוקיים". עוד נמסר כי מספר המוחזקים המסווגים כ"לוחמים בלתי חוקיים" הגיע ל־2,662, נתון שאינו כולל את כל תושבי עזה המוחזקים במחנות הצבא של כוחות הכיבוש תחת סיווג זה. המוסדות ציינו כי ההגדרה הזו כוללת גם עצורים ערבים מלבנון ומסוריה.

יצוין שעם תחילת המלחמה, פורסמה בתקשורת הודעה של נציבת בתי הסוהר והשר לביטחון לאומי, לפיה "כל בתי הסוהר ייכנסו למצב חירום". משמעות מצב החירום שהוכרז בבתי הסוהר לא בוארה בפרסומי שירות בתי הסוהר (שב"ס) או המשרד לביטחון לאומי, וכל הודעה נוספת לא פורסמה.

אולם ממידע שהתקבל במוקדי הארגונים העוסקים בהגנה על זכויות האסירים עולה כי מאז ההכרזה חלו שינויים דרסטיים במדיניות שב"ס כלפי הכלואים: זכויות יסוד של הכלואים, דוגמת הגישה למים וחשמל, לטיפולים רפואיים, והזכות להיוועצות עם עורכי דין הוגבלו או נשללו לחלוטין, והוטלו הגבלות חריגות וגורפות על תנועת אסירים, על ביקורים, על שיחות טלפון ועוד. על פי הדיווחים, הגבלות וסנקציות נוספות הוטלו על אסירים ביטחוניים, ובפרט על האסירים העזתיים, והתקבלו גם דיווחים על אלימות סגל שב"ס כלפי פלסטינים המוגדרים אסירים ביטחוניים.

בסמוך להכרזה פנתה האגודה לזכויות האזרח לנציבת שב"ס יחד עם ארגונים עמיתים בדרישה לבטל את ההגבלות המחמירות שהוטלו על זכויות האסירים. טענו כי ההגבלות הוטלו בחוסר סמכות, בניגוד להוראות פקודת בתי הסוהר ותקנות בתי הסוהר, ובלי שהדברים עוגנו ופורסמו כנדרש בפקודות שב"ס. דרשנו להפסיק מיד שלילה של זכויות יסוד ומניעה שרירותית ובלתי מידתית של הטבות שאינן קשורות בשום צורה למצב המלחמה. בין היתר דרשנו להסיר כל הגבלה על מפגשים והיוועצות עם עורכי דין ועל מתן טיפולים רפואיים לכלואים, ולהסיר מגבלות על תנועתם של האסירים באגפים ובחצרות.