השבועון הוותיק בישראל: לפני 60 שנה פורסם הגיליון הראשון של 'זו הדרך'

השבוע לפני 60 שנה, ב-26 באוגוסט 1965, ראה אור הגיליון הראשון של "זו הדרך". בעמוד השער של השבועון החדש: "עם הגיליון הראשון", מחאות בעקבות הגעת שגריר הרפובליקה הגרמנית החדש, רולף פאולס, בעבר קצין בצבא הנאצי, התפרעויות גזעניות נגד התושבים הערבים ברמלה ו"לימין הרופאים במאבקם", על המערכה של המתמחים (כבר אז!) לשכר הולם.

מדוע פורסם שבועון "זו הדרך" לראשונה ב-1965? המאמר "עם הגיליון הראשון" נותן את תשובת המערכת: "הננו מגישים לקוראים את הגיליון הראשון של 'זו הדרך', אשר ישמש מעתה ביטאונה של מק"י בשפה העברית. ביטאונה לשעבר של מק"י, 'קול העם' חדל להיות ביטאונה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית היהודית-ערבית, מאחר שהשתלטה עליו קבוצה, שפרשה מהמפלגה ומערערת על יסודותיה הפוליטיים והרעיוניים של מק"י".

ראשית "קול העם" כירחון מחתרתי בעת השלטון הקולוניאלי הבריטי. בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, משנת 1942, החל "קול העם" להופיע כשבועון. אולם רק בעקבות מאבקים רבים, ציבוריים ומשפטיים, העניק משרד הפנים המנדטורי רישיון להופעתו. הגיליון החוקי הראשון יצא לאור ב-20 בדצמבר 1944. כעבור שלוש שנים החל בהופעתו כעיתון יומי. המשיך להופיע כיומון. אך בעשור שבין 1965 ל-1975 הוחזק העיתון בידי פורשי מק"י בראשות משה סנה ושמואל מיקוניס. בעקבות התערבות בית המשפט, קיבלו הפורשים לידיהם לבד מהעיתון, גם את רכוש המפלגה ומועדוניה, את חשבונות הבנק ואף את השם מק"י. קבוצת מיקוניס-סנה תמכה בציונות ואף בכיבוש השטחים הפלסטיניים ב-1967.

קבוצה זו התפוגגה ב-1973, אך "קול העם" הדועך המשיך להופיע עוד כשנתיים – עד שנסגר. "זו הדרך", כעת השבועון הוותיק בשפה העברית בישראל, כונה בראשית דרכו "ביטאון רק"ח" – הרשימה הקומוניסטית החדשה, השם שכפה בית המשפט. על רקע זה ניתן להבין את המשפט שנכתב בגיליון הראשון לפני 60 שנה: "רק אויבי הפועלים והעמים היו מעוניינים בפילוג המפלגה הקומוניסטית הישראלית. אך הם לא הצליחו לפלגה על בסיס לאומי. נשמרה האחדות היהודית-ערבית של מפלגתנו ונשמור עליה בעל בבת-עיננו".

עוד הובטח בגיליון הראשון כי "'זו הדרך' "יהיה שופר השלום הישראלי-ערבי על בסיס הכרה הדדית בזכויות הלאומיות של שני עמי הארץ, למען מניעת התערבות של מעצמות המערב האימפריאליסטיות, המעוניינות בהנצחת הסכסוך הישראלי-ערבי. 'זו הדרך' יהיה קולו של העם העובד בישראל, יבטא את מאווייו ומאבקיו תוך פרספקטיבה ברורה לעתיד טוב יותר – פרספקטיבה סוציאליסטית". לאחר שישה עשורים ניתן לסכם ש"זו הדרך" עמד בהבטחותיו.