יש מרוויחים מהמלחמה, ובגדול: מחירי המזון בישראל עלו בהרבה למרות ירידת מחירים בעולם

בשלוש וחצי השנים האחרונות ירד מדד מחירי המזון בעולם בכ-5.7% בהשוואה לעלייה של 16.3% במדד מחירי המזון לצרכן. כך עולה מדיון שנערך אתמול (שני) בוועדת הצעירים של כנסת, על יוקר המחייה המאמיר, ובעיקר מחירי המזון. יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי (העבודה) אמרה כיום ישראל היא היקרה ביותר מבחינת מחירי המזון ממדינות הקפיטליסטיות המרכזיות שבארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (ה-OECD). "המחירים בישראל עולים – כשבשאר העולם הם יורדים והממשלה כשלה בתפקידה לשמור על איכות החיים בארץ", הדגישה.

יצוין שעוד בטרם פרצה המלחמה, ביולי 2023 ישראל דורגה במקום הראשון ביוקר המחייה בקרב המדינות הקפיטליסטיות המרכזיות. בתחום המזון, הפערים מול העולם גדולים במיוחד: סל מוצרי המזון בישראל יקר בממוצע ב־36% ובמוצרי יסוד הפער מגיע ל-73%. לדברי ח"כ לזימי "הסיבה לכך איננה בעלויות הייצור, אלא במבנה שוק ריכוזי וחוסר-פיקוח יעיל".

לפי בת חן רוטנברג, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, בשבע השנים האחרונות, עלה מדד המחירים לצרכן ב-18.9%, מדד מחירי המזון, ללא פירות וירקות, ב-22.8%, מדד מחירי ירקות טריים ב-32% ומדד מחירי פירות טריים עלה ב-53.5%. מדד מחירי המזון היה יציב בשנים 2018 עד תחילת 2021, ולאחר מכן חלה עלייה, בין היתר, בגין חסמי היצע עקב משבר הקורונה ומלחמת עזה. יצוין שמפרוץ המלחמה, עלה מדד מחיר מזון בקצב מהיר יותר ממדד המחירים לצרכן.

מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום הוסיף עד לפני 15 שנה ישראל הייתה זולה מחו"ל – "ומאז אנו הולכים ומתייקרים כאשר גם הגידול בתוצר לא מסביר זאת". האשמים העיקריים לדבריו, הם היצרנים ורשתות השיווק שפועלים כמונופולים. שופרסל פועל בפועל כמונופול, כאשר יש לה 300 סניפים ברחבי הארץ, ולכל המתחרות שלה גם יחד, יש כ-70 סניפים. תנובה היא מונופול לא רק בחלב אלא גם בירקות קפואים באמצעות חברת-הבת סנפורסט. לדבריו, גם יבוא מוצרים לא הוריד מחירים – אלא התרכז עד מהרה בשני יבואני-ענק, דיפלומט ושסטוביץ, והם נצמדים למחיר המקומי הגבוה.

שטרום הציע להכריז על המונופולים העיקריים הפועלים בשוק יצרני המזון, וחיובם בשקיפות לגבי נתוניהם הכספיים במונופוליהם. בנוסף, לקבוע כי פער של מעל 20% מעל מחירי מוצרים זהים או דומים בשוק האירופי הוא מחיר לא הוגן, ובנוסף לפעול לפירוק מונופולים – שיחייב רבי-מונופולין להיפרד מחלק מן המונופולים שלהם, ובמקרים מסוימים פיצול אופקי.
פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הכיר בכך כי "הממשלה נלחמת ללא הצלחה ביוקר המחיה, ורפורמת היבוא החדשה עדיין לא הביאה תוצאות". אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות החקלאים, הדגיש בדיון כי פערי התיווך הם שיוצרים את המחירים הגבוהים – ובהם יש לטפל.

למסמך מרכז המידע והמחקר של הכנסת ולניירות עמדה:
https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/YoungIsraelis/Pages/CommitteeMaterial.aspx?ItemID=2234777
​