עדות ממשט הסיוע לרצועה שהופצץ; בעוד שלושה שבועות: 'מסע עולמי למען עזה'

"מסע עולמי למען עזה" הוכרז אתמול (שישי) במסיבת עיתונאים שנערכה בג'נבה. 150 ארגונים לא-ממשלתיים מ-31 מדינות עומדים מאחורי היוזמה ובכוונת אלפי פעילים להביא סיוע הומניטרי לעזה בעוד כשלושה שבועות, ב-12 ביוני, דרך מעבר רפיח שעל גבול מצרים ורצועת עזה. בין הארגונים שהצטרפו ליזמה: משט השלום הוותיק של קואליציית החירות.

יצוין שבתחילת החודש הופצצה ספינה שלקחה חלק במשט של קואליציית החירות ונשאה על סיפונה סיוע הומניטרי לעזה. מל"ט הפציץ את הספינה מול חופי האי מלטה. דיווחים ברשתות הבינלאומיות הגדירו זאת כפעולה ישראלית. זוהר רגב שוחחה בגרמניה עם פעילה שהייתה במשט בעת ההתקפה והריאיון פורסם בגיליון השבוע של "זו הדרך".

מה בדיוק קרה בעת שמל"ט תקף את הספינה שהובילה סיוע הומניטרי לרצועת עזה?

קואליציית משט החירות מארגנת פעולות בלתי-אלימות הקוראות תיגר על הפשע נגד האנושות שמהווה הסגר שמטילה ישראל על רצועת עזה כבר למעלה מ-18 שנים. בנובמבר 2023 התחלנו לתכנן משט נגד רצח העם ונגד ההרעבה המוחלטת של הפלסטינים בעזה. שלוש ספינות היו אמורות לצאת מטורקיה באפריל 2024. לחץ של ישראל ושותפותיה לפשע גרם לכך שמשט זה נעצר בנמל. אחת הספינות ששמה קונשיינס (מצפון) חיכתה חודשים ארוכים באיסטנבול, עד ששביתת שבת בשער הנמל, שארכה 150 יום, הובילה לקבלת אישור לצאת לדרך. הספינה עברה בין היתר בנמלי יוון ובאיטליה, אך לא יכלה לעגון במלטה. לכן חיכתה במים בינלאומיים, במרחק 14 מיילים ימיים מהחוף, לפעילים מ-20 מדינות שונות שנאספו ועמדו להצטרף לאלה שכבר היו על הספינה. המעבר תוכנן ליום שישי, 2 במאי.

כחצי שעה לאחר חצות הפציץ מל"ט את הספינה פעמיים בהפרש של שתי דקות. הפגיעה הייתה בקדמת הספינה וגרמה נזק לגנרטור ושריפה. לקריאת אס. או. אס ששודרה נענו כלי שיט קרובים. אבל הפעילים שהיו על הספינה דיווחו שקשר הרדיו שלהם שובש, וכי הם שמעו בקשר מישהו שהתחזה להם ואמר שאין צורך בעזרה. לאחר מכן הגיעה ספינת גרר. אבל במקום לסייע בכיבוי השריפה, אנשיה קראו לצוות לנטוש את הספינה הפגועה. הצוות המשיך בניסיונות לכבות את השריפה בכוחות עצמו, תוך פציעות לאנשי הצוות. רק לאחר כשלושת רבעי שעה, הפעילה ספינת הגרר את זרנוק כיבוי האש שלה כדי לסייע לצוות הספינה הפגועה. בקשת הספינה לעגון במלטה סורבה בידי הרשויות עד עתה, למרות שבמקרים של קריאת חרום בלב ים קיימת חובה לספק נמל בטוח.

בישראל מוצג הניסיון לשבור את המצור הימי על עזה כ"מזימה טורקית" או כ"מזימה של חמאס". מהן המטרות של הפעולה ומי עומד מאחוריה?

קואליציית משט החירות היא ארגון גג בינלאומי, חברות בו קבוצות ממדינות רבות, ביניהן שבדיה, ארה"ב, גרמניה, אוסטרליה, ברזיל ועוד. המטרות של הפעולות הבלתי-אלימות שלנו הן סיום המצור על רצועת עזה והבטחת זכויות האדם של הפלסטינים, לרבות חופש התנועה שהכיבוש הישראלי שולל מהם. המסר שלנו לפלסטינים בעזה (ובגדה המערבית) הוא שהם אינם לבד, שלעולם לא נשלים עם הניתוק שלהם מיתר האנושות. המסר שלנו לממשלות של המדינות מהן אנו באים ולקהילה הבינלאומית כולה הוא שכל עוד הן לא מקיימות את חובותיהן לפי החוק הבינלאומי, אנחנו כחברה אזרחית נמשיך לפעול ולשוט. המסר שלנו לאנשים ברחבי העולם הוא שיש אפשרות לעשות משהו. זו חובתנו לנצל את החופש היחסי ממנו אנו נהנים כדי לשמור על צלם האנוש שלנו מול כוחות הרשע הממשיכים להרוס את העולם ולהחריבו.

מאז החלה הפעילות של תנועת חירות לעזה והמשטים ב–2008, אף לא אחת מהספינות לא הצליחה לשבור את המצור הימי הישראלי ולהגיע לחופי עזה. אולי צריך להפנות את הסולידריות עם תושבי הרצועה לאפיקים אחרים?

המשטים שלנו גרמו במשך השנים למדינת ישראל להשקיע מאמצים שלא ייאמנו כדי למנוע מאיתנו להגיע לעזה: מאמצים דיפלומטיים, לוחמה בירוקרטית, חבלה בספינות בעודן בנמל המוצא, מבצעים צבאיים – שנראים יותר כמו פעילות פיראטית בלב ים. זכור ההרג של פעילי שלום על הספינה מאווי מרמרה לפני 15 שנה. בדרך כך על בידינו להוכיח שהספינות שלנו מאיימות על הכיבוש וזו סיבה טובה להמשיך. רבים מהמשטים התקיימו בזמן שרצועת עזה סבלה ממוות איטי תחת הסגר והפעולות שלנו הביאו את המצב הבלתי-נסבל הזה לתשומת לב עולמית.

כיום, כשאנו עדים לרצח עם המתועד יומיומית ברשתות החברתיות, אנחנו חייבים לעשות מאמץ מיוחד לדחות מכל וכל את הקבלה של האלימות חסרת המעצורים של ישראל כעובדה שאין לערער עליה. לא בשמנו, לא כשאנחנו יכולים לצאת נגדה בגופנו.

הזכרת קודם שחיילים מיחידת עילית של הצבא הישראלי תקפו ב-2010 ספינות שהובילו סיוע לעזה וגרמו למותם של תשעה פעילים. האם אינך חוששת לחייך או לחיי חבריך בהפלגות לכיוון הרצועה?

אנו מודעים לא רק לאלימות שהופנתה כלפי הפעילים שלנו. אנו עדים לפשעים נגד האנושות שמבצעים כוחות הכיבוש בפלסטין כבר עשרות שנים, וביתר שאת ב-19 החודשים האחרונים. לומר שאין לנו חששות יהיה שקר וחוסר הכרה במציאות. אבל כשאני חושבת על ההיסטוריה האנושית, על אנשים שפעלו כדי לבטל את העבדות, על חסידי אומות העולם בתקופת השואה ודוגמאות רבות אחרות, ברור לי שבלי נכונות להקריב משהו, לסכן את עצמנו, אי-אפשר לחולל שינוי. יותר מכל המניע שלי הוא לשמור על צלם האנוש שלי. אני חייבת לפעול נגד חוסר הצדק המשווע שהוא מהות התנהלותה של מדינת ישראל.

מהו המסר שלך לפעילים בישראל המתנגדים לכיבוש, לאפרטהייד ולרצח העם ברצועת עזה?

אני עוקבת מרחוק אחרי הפעילים ומודעת בכאב לעובדת היותם מיעוט מבוטל. אני מאחלת להם כוחות להמשיך ולמחות וגם מקווה שימצאו דרכים יצירתיות להסלים את המאבק. הם פועלים בחברה המסרבת להסתכל במציאות בעיניים והתפקיד שלהם לא יכול להסתכם בחשיפת הפשעים. הימצאות בשטח דורשת פעולה ישירה. אני מזמינה אותם לקרוא תיגר על המצור היבשתי ולהביא בעצמם מים ומזון לפלסטינים בעזה; להיות חוצץ אנושי בין כוחות הכיבוש ומיליציות המתנחלים לבין הפלסטינים בגדה. אולי הגיע הזמן להיות פרטיזנים ולחבל במערכת המוות כדי להציל חיים.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/128750