דווקא ב-1 במאי: הפתעה מרה למעמד העובדים בישראל

לחצי מיליון עובדים צפויה הפתעה מרה ב-1 במאי. כן, דווקא ביום העובד הבינלאומי, כאשר מאות אלפים יבדקו כמה כסף נכנס לבנק ממשכורת אפריל, הם יגלו לתדהמתם ששכרם קוצץ ב-3.3 אחוז. וזאת בזמן שבשנה הבאה צפוי קיצוץ נוסף של כ-1.2%. במילים אחרות, תוך שנתיים שכרם של מאות אלפי עובדים יפחת ב-4.5%. לפי ההערכות מדובר בגזירה שתעמוד על מאות ועד אלף שקל בחודש בממוצע לכלל עובדי המגזר הציבורי.

הקיצוץ במגזר הציבורי – ממשרדי הממשלה, דרך מערכת הבריאות ועד מערכת החינוך, העיריות, האוניברסיטאות, תאגידים ממשלתיים כגון התעשייה האווירית ורפאל – צפוי להוביל השנה לתוספת של כ-5 מיליארד שקל לתקציב המלחמה והכיבוש, וכ-2.6 מיליארד נוספים בשנה הבאה. אך הקיצוץ לא יחול על רבבות מורים בתלמודי התורה החרדיים – החרגה שהגיעה כתוצאה מלחץ שהפעיל יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה).

למי תודה למי ברכה?

חצי מיליון שכירים ישאלו את עצמם "איך זה נפל עלינו?" דווקא בזמן שיוקר המחיה גואה (ממחיר הדירה ועד מחיר החמאה) ו"למה דווקא עכשיו הממשלה מקצצת?". דווקא בעת הגידול החד ברווחי המעסיקים שנרשם אשתקד.

כן. המלחמה הקולוניאלית ברצועת עזה שהחלה ב-2023 רק הטיבה עם התאגידים הגדולים ובעלי ההון, שרשמו רווחי שיא. רווחי חמשת הבנקים הגדולים (לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי) הסתכמו ב-2024 בסכום שיא של 29.6 מיליארד שקל – גידול של 15.1% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. את הרבעון הרביעי של 2024 סיימו ברווח של 6.8 מיליארד שקל – גידול של 9.7% ביחס לתקופה המקבילה.

כמו כן, בסוף מארס דיווחו שש רשתות השיווק הגדולות: שופרסל, רמי לוי, יוחננוף, קרפור, ויקטורי וטיב טעם, כי בשנת 2024 רשמו זינוק של 45% ברווח התפעולי המצרפי, לכ־2 מיליארד שקל, ויותר מהכפילו את הרווח הנקי שהסתכם בכ־1.2 מיליארד שקל – זינוק של 112% בתוך שנה. ועוד, מהדוחות הכספיים שפרסמו שלושת תאגידי הנשק הישראלים הגדולים אף הם בסוף מארס – אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל – עולה כי הללו צמחו ב־2024 בשיעור דו־ספרתי. במצטבר הן רשמו הכנסות של 17.8 מיליארד דולר והציגו רווח נקי מצרפי של למעלה ממיליארד דולר (עלייה שנתית של 56%).

ובחזרה לקיצוצי השכר. ממשלת הימין מקצצת, אך הקיצוץ החד הוא תולדה של קומבינה שנרקמה מאחורי גבם של העובדים בידי שר האוצר וההתנחלויות, בצלאל סמוטריץ' ("החטופים לא בעדיפות ראשונה") לבין יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ("הסתדרות ללא פוליטיקה").

למרות שההסתדרות מייצגת רק חלק מעובדי המגזר הציבורי, גם הסתדרות המורים, ארגון המורים, כוח לעובדים, ההסתדרות הרפואית (הר"י), ארגון העיתונאים, ארגוני הסגל בהשכלה הגבוהה מייצגים אותם. אבל בר-דוד החליט בשם כולם והממשלה מסמרה את ההסכמות במסגרת חוק התקציב. יש מגזרים, כגון הסייעות, בהם הקיצוצים כבר החלו ולכן היו דווקא מעסיקיהן שאיימו בהשבתת גני הילדים כדי למנוע את רוע הגזירה. ההסתדרות אמורה לייצג אותן, אבל לא יכולה לשבות נגד החלטותיה שלה. הסתדרות המורים כמעט ופתחה בשביתה עד שבית הדין לעבודה, שקיבל את טיעוניה, ביקש פסק זמן להידברות מול האוצר.

ארגוני העובדים, פשיזם ומלחמה

אך המחדל של ההסתדרות לא מסתיים עם הושטת יד לממשלת ההון והפסיביות שהיא מגלה מול היוקר המאמיר (מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023 מספר השביתות והעיצומים ירד לשפל של עשורים). ההסתדרות וכל ארגוני העובדים – ללא יוצא דופן, נכשלו כישלון חמור במבחן העליון בהגנה על זכויות מעמד העובדים: במערכה נגד המלחמה והפשיזם. כלל ארגוני העובדים אינם עושים דבר כדי להפיל את ממשלת הימין. אמנם בר-דוד מעת לעת עושה קולות "תחזיקו אותי – או-טו-טו שביתה כללית", אך שעת ההכרעה תמיד מתרחקת בתירוצים שונים ומשונים.

גם המלחמה הממושכת בעזה, ההופכת לשנואה בחלקים הולכים וגדלים של החברה הישראלית, בעוד עובדים ישראלים נהרגים והורגים בה עובדים ומובטלים פלסטינים, אינה מצליחה להוציא ולו גינוי רפה אחד מפיו של בר דוד. אבל גם הר"י שותקת כאשר טובחים ב-15 עובדי רפואה בדרום הרצועה, וארגון העיתונאים שותק מול הריגתם של כ-200 עובדי תקשורת פלסטינים. כך לא בונים חומה להגנה על מעמד העובדים.