שלטונות הכיבוש פרסמו צווי הריסה נגד 59 בתי ספר פלסטינים ברחבי הגדה; מאות נותרו ללא קורת גג

שלטונות הכיבוש נתנו צווי הריסה חלקיים או מלאים וצווי הפסקת עבודה נגד 59 בתי ספר פלסטינים, 51 בשטח סי ועוד שמונה בירושלים המזרחית. כך פרסם הבוקר (שני) משרד האו"ם לתיאום לעניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש. בתי ספר אלה משרתים כ-6,600 תלמידים באזורים החלשים והפגיעים ביותר בגדה המערבית, ומועסקים בהם לפחות 715 מורים (53% מהם נשים).

נכון לדצמבר 2024, לפחות שבעה מבין 59 בתי הספר מיצו את כל הדרכים המשפטיות למנוע הריסה. בין 2012 ל-2024 ביצעו רשויות ישראליות 43 הריסות שיעדיהן היו 24 בתי ספר. בנוסף, נהרסו תשעה גני ילדים. אשתקד נהרסו שלושה בתי ספר: בעספה (בפעם השלישית, בנפת חברון); בג'ובת א-דיב (פעמיים, בנפת בית לחם); ובעין סמיה (נפת רמאללה). שני בתי ספר אחרים – בדו אל-כעאבנה ואל-מוערג'את (נפת יריחו) ובית ספר אחר בירושלים המזרחית – נהרסו באופן חלקי או נאטמו. בשנת 2024 נהרס בית הספר בח'לת אמירה (נפת חברון) בחודש יולי, הריסה שפגעה ב-49 תלמידים ותשעה מורים.

יצוין שב-8 בדצמבר האחרון פסק בג"ץ כי המנהל האזרחי הישראלי רשאי להרוס את בית הספר בח'רבת אל-פח'ית שבמסאפר יטא, מדרום לחברון. ההחלטה באה לאחר דחיית ערעור שבית הספר הגיש ב-2022 בניסיון למנוע את הריסתו. בתגובה הוגשה לבג"ץ עתירה חדשה, שקבלה הן על דחיית הפטור מהגשת בקשה להיתר בנייה והן על פקודות ההריסה. לצד העתירה הוגשה בקשה לעצור את הריסת בית הספר עד תום ההליכים. בית המשפט נתן את צו הביניים, והורה למדינה לענות על העתירה עד ל-12 בינואר 2025. בית הספר, שנבנה במימון תורמים, משרת כ-130 תלמידים והוא בית הספר התיכון היחיד במסאפר יטא, מעמד המדגיש את חשיבותו הקריטית לקהילה. את הקרקע להקמת בית הספר תרמה הקהילה.

כמו כן, ב-3 בדצמבר האחרון פשט המנהל האזרחי הישראלי על אזור ח'לת עמירה, בכפר א-דיראת שבנפת חברון, ונתן צו הפסקת עבודה נגד בית הספר, שזה עתה שופץ. בית הספר, שהועבר למרחק כ-800 מטר מאתרו המקורי, היה בעיצומה של בנייה מחדש על ידי ארגון סיוע בינלאומי, לאחר הריסתו מוקדם יותר באותה שנה. צו הפסקת העבודה ניתן לפני שהבנייה הסתיימה, והוא פוגע ב-48 תלמידים ותשעה אנשי סגל. בית הספר היסודי המקורי בח'לת עמירה נהרס על ידי המנהל האזרחי הישראלי, שלווה בכוחות ישראליים, ב-8 ביולי השנה. בית הספר, הממוקם ליד הכפר א-דיראת בשטח סי, הוקם בינואר 2024, ולפני הריסתו כלל שבע כיתות לימוד, מתקן מים, תברואה והיגיינה עם חמישה בתי שימוש, ושני מכלי מים.

יצוין שבין ה-10 ל-16 בדצמבר רשויות הכיבוש ישראליות הרסו, תפסו או אילצו להרוס 76 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. 16 מהמבנים ניתנו כסיוע הומניטרי.

הריסות אלה הביאו לעקירתם של 103 בני אדם, בהם 46 ילדים, ופגעו באופנים אחרים במחייה או בגישה לשירותים של יותר מ-260 בני אדם אחרים. ב-16 בדצמבר נעקרו 78 פלסטינים; זה הוא המספר הגדול ביותר, מאז 7 באוקטובר 2023, של פלסטינים שנעקרו ביום יחיד עקב הריסות בגין היעדר היתרי בנייה. 60 מהמבנים שנבחרו להריסה היו בשטח סי של הגדה המערבית, תשעה היו בירושלים המזרחית, ושבעה היו בשטח בי. בין היישובים שהפגיעה בהם הייתה הקשה ביותר היו שתי קהילות רועים פלסטיניות הממוקמות בשטחים שהוגדרו על ידי ישראל "שטחי אש". כמעט 30% משטח הגדה הערבית הוגדרו "שטחי אש", והקהילות הפלסטיניות החיות באזורי אימונים צבאיים אלה נמנות עם החלשות והפגיעות ביותר בגדה המערבית, וסובלות מגישה מוגבלת לשירותים חיוניים ולתשתית בסיסית.

בקהילות הרועים ח'רבת פח'ית (נפת חברון) ותל אל-ח'שבה (נפת שכם) הרסו רשויות ישראליות 32 מבנים, ש-15 מהם נרכשו במימון תורמים כסיוע הומניטרי במענה על הריסות קודמות. כתוצאה מכך נעקרו 23 פלסטינים, וכ-160 בני אדם נפגעו באופנים אחרים. בירושלים המזרחית נהרסו בשבוע שעבר, באזור אל-בוסתאן בסילוואן ובבית חנינא, תשעה מבנים, שמונה מהם על ידי פלסטינים (הנאלצים לעיתים קרובות להרוס בעצמם את המבנים שלהם, כדי להימנע מתשלום קנסות כבדים) ומבנה אחד על ידי רשויות ישראליות. ההריסות הביאו לעקירתם של 38 בני אדם, בהם 15 ילדים. אל-בוסתאן, שבה מתגוררים יותר מ-1,500 פלסטינים, מהווה מטרה לתוכנית התנחלות ישראלית הכוללת הריסה של עשרות יחידות דיור פלסטיניות. מאז ינואר 2024 עיריית ירושלים הרסה או אילצה פלסטינים להרוס 17 מבנים באזור אל-בוסתאן, הריסות שהביאו לעקירתם של 25 משקי בית המונים 104 בני אדם, בהם 34 ילדים.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/133098/