ממשלת ימין מלא: 92% מהתיקים שנפתחו בגין הסתה הם נגד ערבים; כל התביעות הסתיימו בהרשעה

מאז תחילת המלחמה 92% מהתיקים בגין הסתה, רובם ברשתות החברתיות, שנפתחו נגד ערבים וכל התביעות הסתיימו בהרשעה. כך נחשף בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת המדע של הכנסת בראשות ח"כ איימן עודה (חד"ש) בעקבות גילויי שנאה והסתה שנעשו ברשתות החברתיות.

דו"ח מיוחד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חשף את נתוני האכיפה על עבירות הסתה לטרור לשנים 2023-2024, והעלה שאלות קשות על הפערים באכיפה והיעדר שקיפות בטיפול בעבירות אלו. בין הנתונים בולטת מגמת פער משמעותי בין כמות החשודים לבין מספר כתבי האישום שהוגשו בפועל, וכן התמקדות בלתי מידתית בחברה הערבית. בשנת 2023 הוגשו 160 כתבי אישום בלבד בגין עבירות הסתה לטרור, למרות פתיחה בחקירה של 301 תיקים. בשנת 2024 נרשמה ירידה נוספת: 68 כתבי אישום מתוך 238 תיקים שנפתחו. הממצאים מראים על כך שרק כ-25% מהתיקים מובילים להעמדה לדין, דבר המעלה סימני שאלה בנוגע לאפקטיביות תהליך האכיפה. פילוח לפי קבוצות באוכלוסייה מעלה כי 92% מהחשודים בתיקים היו ערבים, בעוד שמספר החשודים היהודים עמד על 8% בלבד. בנוסף, מתוך 42 כתבי האישום שהוגשו כנגד נאשמים ערבים בשנת 2024, אף לא אחד הסתיים בזיכוי. לעומת זאת, לא הוגש אף כתב אישום בתיקים שהיו מעורבים בהם חשודים יהודים, אף שמספרם עמד על 20.

יצוין שבאוקטובר 2023, הוגמשו חלק מהנהלים בנוגע לפתיחת חקירות בעבירות הסתה. המשטרה קיבלה סמכות לפתוח בחקירה גם ללא אישור פרקליטות המדינה במקרים של גילויי תמיכה מובהקים בארגון חמאס. השינוי הוביל לפתיחת 105 חקירות נוספות, אך נתונים אלה לא נותחו לפי פילוח אוכלוסייה. הדו"ח מדגיש את הפערים בין הנתונים שסופקו על ידי המשטרה והפרקליטות. בעוד שהמשטרה העבירה מידע חלקי על מספר הפניות ותיקי החקירה, הפרקליטות לא סיפקה פילוח מלא של הנתונים לפי לאום או מגדר, "בשל מגבלות רישום במערכותיה". נציגת המשטרה בדיון, פקד דנית שושן חליוה, מסרה לוועדה תשובה תמוהה לפיה "כל תלונה על הסתה מטופלת במידה שווה מהסיבה שאין להם בכלל כל יכולת טכנית לפענוח תלונה לפי לאום, מגדר ועוד".

יו"ר הוועדה העיר "לפנינו תגובות מזעזעות שנשלחו למשפחות שחוו שכול בחברה הערבית ומקבלים ברשת כמו 'כן ירבו לכל הכפר' ועוד. התמודדות הרשויות וחברות הטכנולוגיה עם שיח פוגעני והסתה ברשת חושפת תמונה מדאיגה במיוחד, כאשר ההסתה מופנית באופן בולט כלפי הציבור הערבי. הנתונים המוצגים בפנינו מדברים בעד עצמם: 92% מהחקירות שנפתחו בשנה האחרונה נגד ערבים, 70% מהמעצרים נבעו מפרסומים ברשתות החברתיות ורק 20% מהמקרים הובילו להגשת כתבי אישום. היעדר מנגנוני טיפול מספקים בתופעה זו הוא בולט: אין גורם אחראי מתכלל, אין מתודולוגיה, אין חקיקה, אין נתונים מדויקים ואין יכולת לפלח את הנתונים לפי לאום או שפה. מצב זה מעיד על חוסר מוכנות של הרשויות להתמודד עם היקף התופעה וחומרתה".

חאלד קוט, בן זוגה של ספאא עוואד, אשת חינוך משפרעם, שנהרגה במטח ששוגר מלבנון לגליל התחתון חודש שעבר אמר בדיון: "למרות הכאב הגדול והאבדה הקשה שלנו המשפחה, החברים, כל בית הספר והיישוב, קיבלנו עוד חוויה נוסף לכל הצער שיכול להיות בעולם וחווינו מתקפה גזענית קשה. אנחנו ננקוט בכל הצעדים להחזיר את הכבוד לאישה והאימא היקרה".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הציגה בישיבה את המציאות הדיגיטלית החדשה שמזמנת אתגרים למדינות ולחברות טכנולוגיה בהתמודדות עם עבירות הסתה. לדבריה, בראש הרשימה של הכשלים ניצבת בעיית חוסר השקיפות וכי הרשתות החברתיות נדרשות למתן מענה מהיר לתלונות על תוכן פוגעני אך בפועל זמני הטיפול בפניות איטיים באופן משמעותי ובייחוד בסופי שבוע וימי ראשון. לדבריה, הרשתות אינן מצליחות ליישם מנגנוני ניטור תוכן יעילים בשפות ייחודיות כמו עברית וערבית, מה שמוביל לאכיפה סלקטיבית ולא שוויונית.