חודשיים לבחירות לנשיאות ארה"ב: "בעיית עזה" של הדמוקרטים מסרבת להיעלם

ריכוז אדיר של שוטרים ברחובות וסגירת חלקים שלמים של שיקגו מאחורי חומות ומחסומים אפשרו לוועידת המפלגה הדמוקרטית (23-20 באוגוסט) להתנהל בשקט יחסי. ברחובות מסביב למתחם הוועידה הוקמו בריקדות, חומות בגובה 4 מטרים ומחסומים משטרתיים. עליהם שמרו לגיונות של שוטרים חמושים באלות ובציוד לפיזור הפגנות.

בהשוואה לוועידות קודמות, מאפיין יוצא דופן של ועידה זו היה אי-הנגישות של ההליכים ושל צירי הוועידה לציבור הרחב. המארגנים והמשטרה פעלו להרחיק את התקשורת ואת הציבור מהצירים ולא אפשרו לשוחח אתם. גם כאשר שליח "פיפלס וורלד" הצליח לשוחח עם כמה מהצירים, אלה סירבו להתראיין או לומר את שמם. ביציאה מהוועידה הסירו צירים רבים את התגים שלהם, כדי להימנע מזיהוי בידי המפגינים שמחו מחוץ למתחם נגד מדיניות המפלגה הדמוקרטית כלפי המלחמה בעזה.

הוצאות האבטחה של הוועידה הסתכמו ב-72 מיליון דולר. אלה הופנו בעיקר לתשלום שעות נוספות לשוטרי משטרת שיקגו, שעצרו 74 מפגינים במהלך הוועידה. ארבעה מפגינים נאלצו להתפנות לבתי חולים. המעצרים התרחשו ברובם מחוץ להפגנות ולצעדות המחאה המתוכננות.

באולם הוועידה עצמו, המחאות בקושי הורגשו. בערב הראשון של הוועידה הניפו שלושה צירים שלט גדול עליו נכתב: "הפסיקו לחמש את ישראל". השלט הוחרם במהירות. מקור שנכח באולם דיווח ל"פיפלס וורלד", כי כמה צירים החזיקו שלטים עם שמות הילדים שנהרגו בעזה, אך אלה הוסתרו במכוון בידי סדרנים.

לפי ג'ון בכטל, כתב "פיפלס וורלד" שנכח באולם בלילה האחרון של הוועידה, "קולות בודדים" השמיעו מחאה במהלך הנאום של קמלה האריס, בזמן שהדגישה את מחויבותה "תמיד לדאוג שלישראל תהיה היכולת להגן על עצמה". בכטל ציין גם כי הצירים נעמדו על רגליהם ומחאו כפיים כאשר האריס אמרה כי לפלסטינים יש זכות להגדרה עצמית.

מחוץ לאולם, ערך קמפיין "הבלתי-מחויבים" שביתת שבת של 22 שעות כדי ללחוץ על הוועידה לאפשר לדובר פלסטיני-אמריקאי לנאום על הבימה המרכזית. המפגינים נתמכו בידי כמה צירים, ארגונים ונבחרי ציבור פרוגרסיביים, כמו גם מנהיגים מהקהילה האפרו-אמריקאית ואיגוד עובדי הרכב. עם זאת, המארגנים דחו את בקשתם.

תיוג סולידריות עם הפלסטינים כתמיכה בטרור

זכייה בבחירות במדינות המערב התיכון, בהן מתגוררת קהילה ערבית-אמריקאית גדולה, חיונית לניצחון דמוקרטי בבחירות שייערכו בנובמבר. מדוע אפוא נטלה המפלגה הדמוקרטית סיכון כזה, כאשר היא עצמה מתעקשת כי ניצחון בבחירות הכרחי להצלת הדמוקרטיה?

וליד שהיד, יו"ר שותף של קמפיין הבלתי-מחויבים, אמר ל"פיפלס וורלד": "אמרו לנו שזה הלילה הגדול של קמלה האריס ואי-אפשר לתת לנושא הזה להגדיר אותו. בתגובה אמרנו: היה לכם מספיק זמן להתייחס אליו עד עכשיו". פרדי מרטינז, פעיל נגד אלימות משטרתית בשיקגו, אמר ל"פיפלס וורלד" כי הסירוב לאפשר לפלסטיני-אמריקאי לנאום בוועידה היה טעות הנובעת מתפיסה ארוכת-שנים של הממסד הדמוקרטי: "מתייחסים לסולידריות עם העם הפלסטיני כאל תמיכה בטרור", הסביר. "סוגים מסוימים של מחאה בתוך ארה"ב נתפסים כאיום על הביטחון הלאומי. בתקופה זו ישנה תפיסה לפיה צריך לטפל במפגינים המביעים סולידריות עם הפלסטינים כמו באיום על הביטחון הלאומי", ציין מרטינז.

הלחץ על המפלגה הדמוקרטית גובר

למרות גישה זו, רוב הולך וגדל בקרב המצביעים הדמוקרטים תומך בהפסקת אש ובאמברגו נשק על ישראל בשל מחירה הכבד של המלחמה בעזה בחיי אדם. הלחץ בנושא על הנהגת המפלגה הדמוקרטית גובר, ולהאריס עוד יש זמן לשנות את מדיניותה כלפי ישראל בחודשיים שנותרו לבחירות. למרות הגישה הציבורית המוגבלת לוועידה, וניסיונו של צוות הקמפיין לא לאפשר לרצח העם בעזה להטיל צל על התמודדותה של האישה השחורה הראשונה כמועמדת המפלגה לנשיאות, הסוגיה מסרבת להיעלם.

התעקשותה של תנועת הבלתי-מחויבים לפעול משני צדי המתרס – ברחובות וגם בתוך אולם הוועידה – מראה כי היא מחויבת לשינוי מדיניות עמוק, אך גם מבינה את הסכנה החמורה הטמונה בניצחון של טראמפ. שלט אחד שהונף בהפגנה מחוץ לאולם הוועידה סיכם את העניין: "קמלה, אנחנו מנסים לעזור לך".