ישראל מונעת יציאת אם לילד פלסטיני שאיבד את רגליו בעזה וזקוק לטיפול בחו"ל

ישראל מונעת "מסיבות ביטחוניות" יציאת אם לילד פלסטיני שאיבד את רגליו והזקוק לטיפול בחו"ל. חאלד (שם בדוי), ילד בן 11, איבד את שתי רגליו ושכל את אביו ואחיו בהפגזה ישראלית ברצועת עזה. כמו רוב תושבי עזה הוא נעקר מביתו, והמשפחה שוהה כעת באוהל סמוך לחוף הים, בחוסר ודאות באשר לעתיד לבוא וחשש לחייהם.

הילד תלוי נפשית ופיזית באם שמרימה אותו לכל פעולה, וניידותו מוגבלת גם בשל חול הים המקשה על תנועת העגלה עליה הוא יושב. ארגון אמריקאי פרש על חאלד חסות וארגן את כל הנדרש להליך ניתוחי ושיקום בארה"ב, שאינם זמינים ברצועה. אך חאלד עדיין בעזה. ישראל לא מאפשרת יציאה לבתי חולים במזרח ירושלים, בגדה המערבית או בישראל, ורפיח, המעבר היחידי שדרכו התאפשרה גישה לחו"ל, סגור מזה שלושה חודשים, ללא חלופה באופק.

בסוף יוני הגישה עמותת גישה בקשה לאפשר לחאלד לצאת עם אימו לארה"ב, דרך ישראל, יחד עם חמישה חולים ופצועים נוספים ומלוויהם. המדינה אישרה את יציאתו של חאלד, אך בקשתו להיות מלווה על ידי אימו סורבה "מטעמים ביטחוניים". יצוין שב-27 ביוני ולראשונה מאז סגירת רפיח לתנועה בתחילת חודש מאי, ובעקבות עתירת גישה, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם יחד עם לחץ בינלאומי, 19 ילדים חולים ו-49 מלווים יצאו מעזה דרך מעבר כרם שלום לטיפול רפואי במדינות שונות. אלפי ילדים הממתינים לטיפול רפואי דחוף, בינהם חאלד, נשארו ברצועה.

ב-7 ביולי פנתה שוב גישה, בשמו של חאלד וילדים פצועים וחולים נוספים. "בפנייתנו התייחסנו להצעה של מתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) שקרובת משפחה מבוגרת של חאלד תתלווה אליו במקום אימו, כאילו לא מדובר בהפרדה בין האם לבנה אלא בסוגייה לוגיסטית בלבד. הבהרנו מדוע לא יתכן שאותה קרובת משפחה תלווה את הילד, לא היא ולא אף אחד מקרובי המשפחה ששרדו את ההתקפות. בנוסף לעובדה שקריעת הילד מאמו בנסיבות הללו הינה נגד כל הגיון אנושי, האם לא מצאה מלווה אחר שיחליף אותה ולכן הגשנו עתירה בשם חאלד, האם והאח הפעוט ב-25 ביולי ונקבע בה דיון דחוף", נמסר.

בדיון, שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נציגי המדינה עמדו על כך שימצא לחאלד מלווה אחר. במציאות שלפני המלחמה, ישראל דחקה ילדים קטנים שעל הוריהם הוטלה מניעה ביטחונית לצאת מעזה לפרוצדורות רפואיות קשות עם דודה רחוקה, או אפילו שכנה, שהייתה נרתמת למשימה ונפרדת לשם כך מילדיה לכמה ימים ואף שבועות.

גם אז היה מדובר בהפרת זכויות בסיסיות ובניגוד לטובת הילד, כשאילצו ילדים קטנים לעבור פרוצדורה רפואית בנפרד מהוריהם. אך להבדיל מהמצב הנוכחי, הפרידה הייתה מוגבלת למספר ימים או שבועות. בתנאי החיים הנוכחיים בעזה, גישת המדינה "שאפשר וצריך" למצוא מלווה אחר שיעקור לשם כך ממולדתו וקרוביו, ובלא ידיעה מתי ואם יתאפשר לחולה ולמלווה לשוב, היא לא פחות מאכזרית.

במסגרת טענותיהם, נציגי גישה הדגישו כי הסירוב לאפשר לאם ללוות את בנה הינו בלתי סביר, ומסכל בפועל את יציאתו של חאלד. בשל סודיות החומר החסוי שמוצג לבית המשפט, והעדר כל נימוק מעבר להאשמה העמומה "קשרים עדכניים לגורמי טרור", לא ניתן להתגונן כנגד האשמות קונקרטיות שבגינן המדינה חורצת את גורלו של חאלד לגיהנום. הסירוב אינו סביר גם לאור העובדה שיציאת האם כרוכה במעבר קצר בלבד בשטח ישראל, המאובטח בידי כוחות הביטחון הישראלים, בעודה מטפלת בבנה קטוע הרגליים ואחיו הקטן. כמו במרבית התיקים, בית המשפט אימץ את עמדת השב"כ והשופט קובי ורדי דחה את העתירה.

חאלד נותר בעזה, עם משפחתו ועוד אלפי חולים ופצועים, ביניהם ילדים וקשישים. עברו חודשים מאז שהמדינה הודיעה, בתגובה לעתירה כי היא "פועלת לגיבוש מנגנון לתיאום יציאת חולים מעזה", ובינתיים חולצו חולים ופצועים במספר זעום, שנאלצו לצאת לדרך ארוכה ומסוכנת בעזה, דרך ישראל, למדינות אחרות, חלקם בנפרד מהוריהם. "ישראל שולטת על כל המעברים של עזה, ואין אלטרנטיבה באופק. לצד ההרג וההרס, אינספור המגבלות ותנאי החיים הבלתי אפשריים, ישראל ממשיכה לנצל את השליטה שלה להטלת 'מניעות ביטחוניות' כלאחר יד ולהפר את חובותיה כלפי האוכלוסייה האזרחית בעזה. במקרה הזה, תנאי חייו של ילד בן 11, נכה, הוכרעו לרעה על-ידי ישראל", סיכמו בגישה".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/131124