סקר: שיא של כשני שלישים מהציבור מגדירים את המצב רע או רע מאוד

ממדד "הקול הישראלי" שערכו פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני וירון קפלן בחודש יולי עולה כי שפל של כשמינית בלבד מהציבור מגדירים את המצב די טוב או טוב מאוד וכרבע מגדירים אותו "ככה-ככה". כמו כן, שיעור המביעים תחושות שליליות כלפי ממשלת הימין עולה משמעותית על שיעור המביעים תחושות חיוביות, ואלה המחזיקים ברגשות שליליים אינם מגיעים ממחנה פוליטי מסוים. הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים יש בולטות חד-משמעית לתסכול, כעס ואכזבה.

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בין ה-30 בילוי ל-4 באוגוסט ומתבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכולל 600 מרואיינים יהודים ו-150 מרואיינים ערבים.

עוד עולה כי מפילוח התשובות לשאלת התחושות כלפי הממשלה, מי שהגדירו את המצב די טוב או טוב מאוד, הרגשות הדומיננטיים שמצאנו הם שביעות רצון (22%) ואמון (20%). לעומת זאת, בקרב מי שהגדירו את המצב "ככה-ככה" הרגשות החזקים ביותר הם אכזבה (37%) ותסכול (25%). בקרב מי שהגדירו את המצב כדי רע ורע מאוד הרגשות הדומיננטיים הם כעס (34%) ותסכול (29%).

עורכי הסקר ציינו כי "ייתכנו סיבות שונות ואף מנוגדות לכעס, תסכול ואכזבה מהממשלה והפילוח לפי הצבעה בבחירות לכנסת 2022 מוכיח זאת". כך, האכזבה נמצאת במקום הראשון ברגשות כלפי הממשלה אצל מצביעי חד"ש-תע"ל (50%) והמחנה הממלכתי וישראל ביתנו (36% כול אחד) אך גם אצל מצביעי הליכוד (32%), הציונות הדתית (31%) ויהדות התורה (29%). התסכול נמצא במקום הראשון אצל מצביעי רע"מ (33%) אבל גם אצל מצביעי ש"ס (25%). יש לציין כי מצביעי ש"ס הם היחידים שהביעו שביעות הרצון מהממשלה(25%). הכעס במקום הראשון מצוי רק אצל מצביעי עבודה (67%), מרצ (64%) ויש עתיד (46%).