פרויקט לירה שפירא: נקודת אור ירוקה בשכונה בדרום תל-אביב

בשכונת שפירא האקלקטית השוכנת בדרום-מערב ת"א, מתגוררות זו בצד זו קהילות של אמנים וסופרים, אקטיביסטים, מבקשי מקלט, פליטים, אוכלוסייה חרדית וגרעין תורני. בשכונה מטפחים כמה גינות קהילתיות ובראשן "תל חובז", גינה קהילתית המניבה מבחר עשיר של ירקות. פעילים בה עשרות קומפוסטרים וגם מקרר קהילתי המציע מזון כמו לחמים, פירות וירקות טריים או בשלים, שהוצלו מהשלכה. מטבע מקומי מעגלי בשם "לירה שפירא" מקנה למפקידים זבל אורגני בקומפוסטר מטבעות בהתאם למשקל הזבל שהופקד. בלירה שפירא ניתן לרכוש תוצרת חקלאית מקומית מחוות תל חובז, המשתמשת בדשן האורגני המיוצר בקומפוסטים השכונתיים, וגם ממרחים ומטבלים תוצרת בית.

מיזם  עטור פרסים

הפרויקטים האקולוגיים בתוך הקהילות בשכונת שפירא ובינן זכו פרסים. המטבע השכונתי, לירה שפירא, זכה בפרס הבינלאומי לערים ירוקות של האיגוד הגננים ויצרני הצמחים הבינלאומי. בהודעה שמובילי לירה שפירא הפיצו נכתב: "חדשות טובות! לירה שפירא זכתה באות הצטיינות בתחרות  הבינלאומית  שאיגוד הגנים לערים ירוקות בעלות יוזמות מעוררות השראה ופורצות דרך".

האיגוד, שמקום מושבו בז'נבה בשוויץ, קם ב-1948 ואיגד גננים שפעלו לשיקום ההריסות באירופה. באתר האיגוד נכתב: "המשימה שלנו ברורה מתמיד: להתניע מחדש ולהעצים את ההערכה כלפי צמחים, שאנו מאמינים כי היא אינסטינקט בסיסי. כארגון, אנחנו שואפים לעולם בו האנושות, טכנולוגיה והטבע מתקיימים באיזון יציב".

המצב הסביבתי בת"א איננו מזהיר כלל. זיהום האוויר מתחבורה הוא מהגבוהים בארץ. בקרבת שכונת שפירא ממשיך לפעול המפגע הסביבתי האדיר – התחנה המרכזית החדשה, שהיא התחנה השנייה בגודלה בעולם אחרי התחנה המרכזית בצ'נאי בהודו. האבסורד מתגלה בפער באוכלוסייה: זו של הודו מונה כמעט מיליארד וחצי בני אדם, בעוד שבישראל חיים 9.5 מיליון בני אדם. אין שום סיבה נראית לעין לפגיעה מתמשכת וארוכת שנים בבריאותם של עשרות אלפי התושבים המוחלשים המתגוררים ב"עוטף התחנה המרכזית",  לבד מציניות פוליטית וממדיניות חלם עירונית וממשלתית.

חזית ירוקה נגד הימין הקיצוני

פרויקט כמו לירה שפירא הוא קרן אור ירוקה. מיזם ראשון במעלה המפיח תקווה בקרבם של שוחרי טבע וסביבה. פעילים חברתיים וסביבתיים בעולם חוברים זה לזה ברוח התנועות הסביבתיות ותנועות העובדים, ופועלים בשילוב ידיים במאבק בימין הקיצוני. ניתן לראות זאת אצל הירוקים בארה"ב; אצל הירוקים בהולנד הפועלים ליצירת אחדות עם מפלגת הלייבור ההולנדית; ואצל הירוקים בצרפת הנאבקים שכם אל שכם בימין הקיצוני המסוכן, אשר מוביל בסקרים לראשונה מאז הכיבוש הנאצי בצרפת.

לירוקים בישראל אין ייצוג משלהם בכנסת. האחרונים שייצגו אותם פורמלית היו יעל כהן פארן (המחנה הציוני), סתיו שפיר (העבודה) ודב חנין (חד"ש) שהצטיין בחקיקה סביבתית וזכה בפרסים על פועלו רב-השנים בתחום הסביבה. אנשי חזון ומעשה כמו פעילי לירה שפירא מוכיחים, כי גם קומץ אנשים יכול לחולל שינוי ולשפר את המצב בסביבה, וזאת ביוזמה שבאה מהשורשים ועולה ופורחת.