ממשלת הימין הקיצוני החדשה בהולנד: שנאת מהגרים, קפיטליזם בלתי-מרוסן והרס סביבתי

קם הדבר ונהיה – אחרי חודשים ארוכים של משא ומתן, תוקם ממשלת ימין חדשה בהולנד. בחמישי האחרון (ה-16 למאי) נרשמו הסכמות בין ארבע המפלגות שעתידות להקים את הקואליציה ולהרכיב את הממשלה: "מפלגת החופש" (PVV), מפלגת הימין הקיצוני הפופוליסטית בראשותו של חירט ווילדרס; "מפלגת החופש והדמוקרטיה" (VVD), המפלגה המובילה בקרב הימין הניאו-ליברלי בהולנד; "חוזה חברתי חדש" (NSC), מפלגת מרכז-נוצרי חדשה שהוקמה לקראת הבחירות האחרונות בהבטחה לחסום את הימין הפופוליסטי; ומפלגת החקלאים (BBB), המייצגת את הריאקציה האנטי-סביבתית ונכנסה לפרלמנט בעקבות גל-מחאה ימני ששטף את המדינה.

בבחירות האחרונות שנערכו בנובמבר הפתיעה ה-PVV את מרבית הפרשנים וזכתה במספר הגבוה ביותר של מושבים ב"חדר השני" (Tweede Kamer) – הפרלמנט ההולנדי בו מתרכזת מרבית העשייה הפוליטית – 37 מתוך 150.  מנהיג המפלגה חירט ווילדרס – שמכונה על ידי רבים "טראמפ ההולנדי" – בנה את הקריירה הפוליטית שלו על לאומנות פופוליסטית. מאז שהקים את ה-PVV ב-2006 הוא עמד במרכזן של שערוריות רבות, ביניהן עריכת תחרות קריקטורות של הנביא מוחמד, השוואה של הקוראן ל"מיין קמפף", ומספר תביעות כנגדו על אמירות גזעניות כלפי מרוקאים – בהן יצא זכאי. מאז שנת 2004 הוא נמצא תחת הגנה משטרתית שוטפת בגלל איומים על חייו. לאחר שנים רבות בהן היה מוקצה מחמת מיאוס בקרב כל הקשת הפוליטית, ווילדרס זינק לראשות המערכת הפוליטית לאחר קמפיין שהתמקד בשנאת זרים, לאומנות הולנדית, אנטי-איסלמיות מובהקת והתנגדות למדיניות האיחוד האירופי. זהותו כסמן הימני הקיצוני בהולנד זיכתה אותו באהדה רבה בקרב הימין הקיצוני באירופה וברחבי העולם, ובמחמאות מדמויות מופת כגון ויקטור אורבן, מארין לה פן ותום ואן-חרייקן – מנהיג מפלגת הימין הבדלנית בבלגיה.

אף על פי שמאז ניצחונו בבחירות שילם ווילדרס מס-שפתיים למתינות וחזר בו מרבות מהאמירות ומההבטחות האנטי-איסלמיות שלו – בהן הבטחה לאיסור גורף של הקוראן בהולנד –הוא לא יעמוד בראשות הממשלה הבאה. זאת לאור סירוב גורף של שאר המפלגות לתמוך בו, וסיכום של ארבע מפלגות הקואליציה-העתידית כי אף אחד מראשיהן לא יכהן כראש הממשלה. נכון להיום חרושת השמות נמצאת בעיצומה, אך אין מועמד מוביל. עד לאחרונה, השם המוביל לתפקיד היה רונאלד פלסטרק, לשעבר ממפלגת הלייבור ההולנדית, שהיה דמות מפתח במשא ומתן הקואליציוני. חרף התמיכה של הקואליציה המסתמנת, השבוע הודיע פלסטרק כי הוא מסרב להתמנות לתפקיד, ככל הנראה מכיוון שבסוף השבוע האחרון, בסמוך להכרזה על הקמת הקואליציה, הודיעה התביעה המחוזית באמסטרדם כי היא פותחת נגדו בחקירה על שחיתות, מרמה, ורישום כוזב של פטנטים בחברת הפארמה שעמד בראשה. נדמה שבכל העולם – שחיתות וימין קיצוני הן מילים כמעט נרדפות.

 ללא קשר לזהות ראש הממשלה העתידי, רוח הימין הקיצוני של ווילדרס מרחפת מעל כל שורה במסמך ההסכמות הקואליציוני. בהתאם להבטחות-הבחירות הלאומניות של ה-PVV, הקואליציה החדשה התחייבה לשורת צעדים קיצוניים, כגון: קיצוץ מסיבי בשירות הציבורי ובזכויות סוציאליות; השקעה במשטרה ובכוחות הביטחון; הורדת מיסים לעשירים; רפורמות מקיפות במערכת הפוליטית; ההגבלות המחמירות ביותר באירופה על מהגרים ומבקשי מקלט – הכוללות שלילת זכאות לדיור ציבורי, ביטול תושבות קבע לפליטים, וזירוז האפשרות לגירוש מהמדינה; שלילת זכויות מבעלי אזרחות כפולה; וביטול רבים מהצעדים אליהם מחויבת הולנד במאבק במשבר האקלים. בנוסף, גם האוניברסיטאות בהולנד נמצאות תחת התקפה – ווילדרס הבטיח למצביעיו כי יפחית בצורה משמעותית את תקציבי ההשכלה הגבוהה, יגביל את מספר הסטודנטים הזרים ואת הקורסים המוצעים בשפה האנגלית, ויעלה את דמי הלימוד לתלמידים מחוץ לאיחוד האירופי. כמעט מיותר לציין שווילדרס תומך ללא-סייגים בממשלת ישראל, במדיניותה בשטחים, במשטר האפרטהייד והעליונות-היהודית ובטבח בעזה, ובהתאם – לאחר חתימת ההסכם הקואליציוני הוא זכה לציוץ תמיכה מאיתמר בן-גביר.

למרות שמפלגות האופוזיציה-העתידית הביעו בפומבי את מורת רוחן מההסכם, ולמרות ההפגנות הרבות שפרצו במדינה לאחר היוודע תוצאות הבחירות, נדמה שהציבור ההולנדי אינו ממהר לצאת לרחובות כנגד הממשלה החדשה, ומרבית תשומת הלב הציבורית עודנה מופנית לפסילתו מהאירוויזיון של יוסט קליין, הנציג ההולנדי. אפילו באוניברסיטאות – הצפויות להיפגע קשות מהממשלה החדשה – הלהט הסטודנטיאלי ממוקד בהפגנות סולידריות עם עזה ובדרישות להנהלת האוניברסיטה לנתק קשרים מוסדיים עם ישראל. בהפגנה בסוף השבוע האחרון ב"אוניברסיטה החופשית" באמסטרדם (Vrije Universiteit) – בה נכחו גם פוליטיקאים מהאופוזיציה – לא נאמר שמו של ווילדרס אפילו פעם אחת. אחרי 14 שנים תחת ממשלות המרכז-הקיצוני בהנהגתו של מארק רוטה, ואחרי חודשים ארוכים של משא-ומתן קואליציוני משעמם ומייגע – מעטים הדברים שמסוגלים להזיז את הציבור ההולנדי מאדישותו. מצביעים רבים – המאוכזבים הן מההרכב הצפוי של הממשלה והן מבגידת מפלגות המרכז שהבטיחו לבלום את ווילדרס – מוכנים בכל זאת לתת לממשלה החדשה תקופה של חסד, ולא סביר שתקום התנגדות ציבורית רחבה. יש לקוות שאם וכאשר הם יתעוררו – לא יהיה מאוחר מדי לעצור את הגל.

 הקואליציה העתידית צפויה להיתקל בלא מעט קשיים בדרך למימוש המדיניות הקיצונית שלה: רבים מהצעדים המוצעים – בעיקר אלה הקשורים למבקשי מקלט ולמאבק במשבר האקלים – עומדים בסתירה למדיניות האיחוד האירופי, ומצריכים הסכמה של פרלמנט האיחוד – אותה הוא לא צפוי להביע. בנוסף, לממשלה החדשה אין רוב ב"חדר הראשון" (Eerste Kamer) – הסנאט ההולנדי – שתפקידו לפקח על ה"חדר השני" לאשר כל הצעת חקיקה לפני שהיא עולה להצבעה בפרלמנט. אי-הבהירות באשר לזהות ראש הממשלה ולמינויים בממשלה – ההערכות מדברות על כל שכחצי מתפקידי הממשלה יאוישו על ידי מומחים חיצוניים ולא על ידי פוליטיקאים – צפויה גם היא להקשות על אישור הממשלה בסנאט.

ימים יגידו איך תיראה הממשלה החדשה בפועל, ואילו צעדים קיצוניים הם אכן יצליחו לממש. בינתיים נדמה  שדבר אחד בטוח: גל הימין הקיצוני ששוטף את העולם לא פוסח על הולנד, והציבור ההולנדי – שאוהב לראות את עצמו כליברלי, נאור, רציונלי, ונכון לפשרות – מוכן להכיל ולתת את המושכות לדעות קיצוניות שרק לפני שנים ספורות היו נחלתם הבלעדית של השוליים הסהרוריים.