הון, שלטון, מזון וביטחון תזונתי

בשבוע שעבר (14.1), בעיצומה של המלחמה בעזה, הודיעה חברת שטראוס על פיטורי 150 עובדים והעלאת מחירים גדולה. מנכ"ל קבוצת שטראוס, שי באב"ד, הגדיל לעשות כשטען שמאחורי המהלך עומדת גם המחויבות של התאגיד "לייצר ביטחון תזונתי לישראלים". על כך בהמשך.

יחד עם אישור התקציב הניאו-ליברלי של ממשלת הימין, תקציב שיפגע קשות ברווחה, בחינוך ובבריאות, שיגרה חברת המזון השנייה בגודלה בישראל הודעה בדבר התייקרויות של רבע ממוצריה – דווקא אלה בהם נרשמת הצריכה הגדולה ביותר:

התייקרות של עד 14% במוצרי השוקולד, המאפים ושאר הממתקים; של 10% במחיר הקקאו וקפה "עלית"; של 5% בטחינה; של 6%-3% בחומוס "אחלה"; עד 9% בחטיפים המלוחים; והשיא – עלייה של 25% במחיר שמן הזית "יד מרדכי". יצוין שזו העלאת המחירים הרביעית של חברה זו בשנה האחרונה.

שטראוס, שבעשור האחרון הפכה תאגיד רב-לאומי הפועל ב-20 מדינות, מצטרפת בכך ליבואנית שסטוביץ, ליכין, לסוגת ולחברות מזון נוספות. על פי "דה מרקר" (16.1), "בכירים בענף העריכו שלא במקרה באב"ד, לשעבר מנכ"ל האוצר, בחר בעיתוי הנוכחי להודעה. חברות מזון יעדיפו להעלות מחירים כמה שיותר בסמיכות להודעת שטראוס ולפני שאנחנו מתקרבים יותר מדי לחג הפסח — שידוע כעיתוי רגיש שבו לא מומלץ להודיע על התייקרויות".

יקר כאן, יקר מאוד

המחירים בישראל במונחי כוח קנייה גבוהים ב-27% בממוצע לעומת המדינות הקפיטליסטיות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). הפער בענף המזון גבוה אף יותר ועומד על 37% בהשוואה למדינות הארגון ועל 51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי. כך פורסם באחרונה (8 בינואר) בדו"ח מיוחד של מבקר המדינה.

נכון למועד סיום הביקורת, פברואר אשתקד, ענף המזון בישראל ממש ריכוזי (ע"ע תאגיד שטראוס). המבקר מצא כי נתח השוק שהחזיקו עשרת הספקים הגדולים היה יותר מ-50% מכלל ענף המזון ומוצרי הצריכה. למרות זאת, בשנים 2018 עד 2022 לא בחנו ועדות המחירים בענף המזון של משרדי האוצר (ע"ע שי באב"ד) והמסחר הוספת מוצרים חדשים לפיקוח, למעט בחינת התחרות בשוק הלחם המלא.

המבקר מצא כי בתחום אכיפת המחירים של מוצרי המזון המפוקחים, חלה ירידה במספר תיקי האכיפה שנפתחו בשנת 2021 (127 תיקים) לעומת מספר התיקים שנפתחו בשנים 2019-2018 (1,574). כמו כן, רק 27% מתוך תיקי הביקורת, שבהם נמצאו הפרות של מחירי הפיקוח ושהועברו ממנהל אכיפה, מסחר ומדידה למחלקת תביעות במשרד הכלכלה, הבשילו לצעדי ענישה. לדברי המבקר, "נתונים אלו עשויים להעיד על היעדר אפקטיביות באכיפה."

עוד העלתה הביקורת ליקויים בנושאים נוספים ובהם: פרסום דוחות המונופולים בענף המזון; פרקי הזמן לביצוע עדכון שוטף למחירי המוצרים המפוקחים; והחלת פיקוח על מחיר הלחם המלא. הביקורת העלתה עוד, כי ישנו פער של 82% במחיר הלחם המלא בישראל לעומת מחירו הממוצע בארה"ב, בבריטניה, בניו-זילנד ובספרד. כמו כן, נמצא, כי מאז הסרת הפיקוח על מוצרי חלב בסוף שנת 2021 ועד סוף שנת 2022, עלה המחיר הממוצע של החמאה המיובאת ב-60%. זאת, בהשוואה להתייקרות של 7% בלבד במחיר החמאה המקומית (כאשר ניתן להשיגה ברשתות השיווק).

יד רוחצת יד

אילו היה העניין רק בתופעה של מינוי פקידים בכירים באוצר לשעבר למנהלים בתאגידים הגדולים, ניתן היה לקבוע צינון של כמה שנים כדי למנוע ניגוד עניינים. אבל זו תופעה עמוקה יותר: מדוח מבקר המדינה עולה כי השלטון משרת במודע את בעלי ההון. במקרה של המחירים המנופחים של מוצרי המזון, נודעות לכך השלכות חברתיות חמורות ביותר, בייחוד בבכל הנוגע בהיעדר ביטחון תזונתי.

"30 אחוז מהנפשות הבוגרות בישראל, שהן יותר משני מיליון איש, נקלעו לחוסר ביטחון תזונתי. בסקר שנערך נמצא, ש-18 אחוזים מהם נמצאים בקטגוריה של מי שידעו רעב בשנה האחרונה, וזה היקף עצום", אמר באחרונה בדיון בכנסת פרופ' רוני סטריאר, יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. איך טען באב"ד? שטראוס ודומיה "דואגים לביטחון התזונתי של הישראלים". אך ליתר דיוק: לחוסר ביטחון תזונתי.

נמרוד עובד