מרכז אדוה: בן-גביר מחלק כלי נשק, מוביל להפרטת הביטחון ומסכן את הנשים

"מדיניות 'ישראל מתחמשת' שמוביל השר בן-גביר משתלבת במדיניות נרחבת יותר של הפרטת ההגנה הביטחונית לידי האזרחים", כך טוענת חוקרת מרכז אדוה, תהילה שרעבי, בנייר עמדה שפורסם אתמול (רביעי). לדבריה "מדיניות זו, כפי שהיא מתנהלת היום – מבלי לקבוע ולתקצב מנגנוני פיקוח ואכיפה אחר מבקשי ונושאי נשק פרטי, ומבלי לקיים בקרה ומעקב אחר השלכותיה – עתידה להעמיק את הפגיעות בנשים בכלל ובנשים הנמצאות במעגל האלימות בפרט".

יצוין שלמרות המלצות חוזרות ונשנות של גורמי מקצוע מתחום הרווחה וארגוני חברה אזרחית מתחום המגדר, משנת 2001 ועד היום לא נאספו באופן שיטתי נתונים רשמיים על תופעת האלימות נגד נשים בכלל ובתוך המשפחה בפרט, ומידע על היקף הנפגעות מאלימות פיזית, מינית, נפשית או כלכלית נותר חסר. כמו כן, מחקרים מלמדים שרק מיעוט מהנפגעות מדווחות על האלימות שהן חוות, וכך, מידע רשמי חלקי בלבד על נפגעות אלימות מצוי בידי הרשויות. מידע זה אינו אלא קצה הקרחון של התופעה.

נתונים משנת 2021 מלמדים שעשרות אלפי נשים נפגעות אלימות דיווחו על כך למשטרה: כ-22 אלף דיווחו על עבירות נגד גופן, 22 אלף נוספות דיווחו על איומים, ויותר מ-5 אלף נשים דיווחו על עבירות מין. באותה השנה נרשמו יותר מ-13 אלף מטופלים במרכזים למניעה ולטיפול באלימות במשפחה, מהם 66.2% נשים, 11.4% ילדים ו-22.5% גברים. באותה השנה שהו כאלפיים נשים, ילדות וילדים במקלטים למשפחות נפגעות אלימות במשפחה.

לדברי שערבי "נשים שאינן מצליחות לצאת ממערכות יחסים אלימות ולקבל הגנה ראויה מהרשויות משלמות בחייהן: בשנים האחרונות נרצחו מדי שנה כ-25 נשים בישראל, כמחציתן על ידי בני זוגן. קובעי מדיניות הרחבת תפוצת הנשק בחרו, למרבה הצער, להתעלם מנתונים אלה. הכנסת נשק חם אל תוך הבית עלולה להעמיק את דפוסי האלימות כלפי נשים, ובוודאי את תחושת האיום שחוות נשים הסובלות מאלימות על גווניה".

"ככל שלממשלה אין כוונה לסגת מהמדיניות המסוכנת של חלוקה המונית של כלי נשק, עליה לכל הפחות לפעול על מנת למזער את הסכנה שצפונה בה. לכן, יש לפעול ללא דיחוי ליישום של המלצות דוח הוועדה לביקורת הליך קבלת רישיון לכלי ירייה משנת 2019 (ועדת רונן), ולהעמיק קשב לטיעונים שהועלו על ידי ארגוני נשים וארגוני חברה אזרחית ובראשם קואליציית 'האקדח על שולחן המטבח'", הדגישה.

החוקרת מציעה שעל מנת לצמצם את הפגיעה הצפויה בנשים, מדיניות הביטחון הלאומי בכל הקשור לחלוקת נשק פרטי חייבת לכלול, בין היתר: ממשקים בין משרד הרווחה והביטוח הלאומי לבין משטרת ישראל, יצירת מנגנוני פיקוח ובקרה שיכללו את החובה להתקין כספת, בחינה מעמיקה של ההשלכות שיש למגמת ההתחמשות שתכלול איסוף ופרסום נתונים באופן שיטתי; שלילת רישיונות שניתנו תוך חריגה מהחוק ו/או על סמך הליכים שנפל בהם פגם, תוכנית לאיסוף נשקים ביום שאחרי המלחמה, ויישום מדיניות של צמצום תופעת אלימות במשפחה.

בהתארגנות "מסתכלים לכיבוש בעיניים" הוסיפו: "מאז ה-7 באוקטובר, רבע מיליון ישראלים ביקשו לקבל רישיון לנשק. ברחוב, נושאי הנשק הם יהודים בלבד והם נושאים אותו ומפגינים עוצמה. הישראלים מאמצים תפיסת עולם מתנחלית, המסמלת שליטה ועליונות. כאשר ירצחו נשים, וילדים יטבחו ילדים אחרים בבתי הספר, יהיה קשה לומר שהתחמשנו להגנה עצמית".

לעיון בנייר עמדה של מרכז אדוה:  https://bit.ly/3GVPm8c

עוד בנושא: https://zoha.org.il/125668/