דבריו של אב שכול: ידיה של ממשלת ישראל והעומד בראשה מגואלות בדמם של 1,400 נרצחים

שמי ערן ליטמן, ואני אביה של אוריה, אשר נרצחה על-ידי מחבלי החמאס בבוקר ה-7 באוקטובר, בסמוך לקיבוץ מפלסים, בעת מנוסתה ממסיבת "נובה" ברעים. תכופות אני מוצא את עצמי מהרהר בשעותיה האחרונות של אוריה. שלוש שעות של אימה וחוסר אונים, שהחלו עם מנוסתם של אוריה, שרון ושחר מהמסיבה ברעים, והסתיימו עם עצירת הרכב בו נמלטו, בסמוך לקיבוץ מפלסים, כאשר הן חובקות בידיהן את שחר המת במכונית המחוררת מכדורי המחבלים. אוריה ושרון עוד הספיקו לשוחח אתי, המשטרה ועם בני משפחתן ממש כמו עשרות אולי מאות מבלים נוספים. הן המתינו לכוח שיציל אותן, אך לשווא. כדורי רוצחי החמאס הרגו אותן.

אוריה ושרון לא היו היחידות שהופקרו באותה שבת נוראית ואיומה. מאות רבות של אזרחים, חיילים, עובדים זרים ותיירים זעקו לעזרה שבוששה לבוא. ידיה של ממשלת ישראל, והעומד בראשה, מגואלות בדמם של 1,400 נרצחים, חפים מפשע.

למרות כאבי העמוק ותסכולי הרב גזרתי על עצמי שתיקה עד תום הלחימה. אבל לצערי, לא כך נהגו ראש הממשלה, משפחתו, שופרותיו וממשלתו. ראש הממשלה מתעקש שלא לקחת על עצמו כל אחריות בנוגע למחדל, הוא עוסק ללא הרף בהצלת שלטונו במקום לנהל את המדינה שמצויה באחד מרגעיה המאתגרים ביותר, אוסף חומרים ותוקף ללא הרף את ראשי כוחות הביטחון: הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש המוסד. ולכן, אינני יכול לשתוק עוד.

המחדל עוד ייחקר אבל מאז אותו יום ארור, ממשיכה הממשלה, המנוהלת בידי שרים לא מקצועיים, בלתי מוכשרים ובלתי כשירים, בהפקרת אזרחי המדינה בכלל, ואזרחי העוטף והצפון בפרט. הם מתעקשים על הכספים הקואליציוניים שלהם, הם ממשיכים כל הזמן להעדיף את עצמם ממש כמו שהעדיפו בשבת השחורה לשמור על סוכה בחווארה יותר מאשר על אזרחים ומבלים בעוטף.

ידעו השרים וכל מקימי הסוכה כי ידיהם מגואלות בדמם של 1,400 נרצחים ושל אוריה. אם יש להם מצפון ואמונה באלוהים האשמה תרדוף אותם לעד, אות קין יהיה על מצחם ושלא יעזו להקים ולשבת בסוכות עד יומם האחרון ושחג שמחת תורה יהיה יום הכיפורים שלהם.

מעל במה זו, אני מאשים את ממשלת ישראל והעומד בראשה: אני מאשים את הממשלה והעומד בראשה בניסיון הפיכה משטרית שמטרתו ריצוי סקטורים משיחיים, דיקטטורים, לא ליברלים, וחשוכים, במטרה למלט ממשפט ראש ממשלה הנאשם בפלילים. אפילו כשחיי החטופים על הפרק, הם מעדיפים את עצמם ועדיין הוא לא מפטר אותם.

אני מאשים את ראש הממשלה, שריו ושופרותיו בפילוג והסתה מתמשכים של שדרות העם. אני מאשים את הממשלה והעומד בראשה בניהול מדיניות של פגיעה מתמשכת והחלשה של מוסדות המדינה, מערכת המשפט והצבא בפרט. אני מאשים את הממשלה והעומד בראשה בהפליה מתמשכת בין דם לדם. אני מאשים את הממשלה והעומד בראשה בשוד הקופה הציבורית. אני מאשים את הממשלה והעומד בראשה בפגיעה בערכים העליונים של מדינת ישראל: שוויון ודמוקרטיה, כדי לקדם מדיניות דיקטטורית-משיחית שהובילה לפגיעה ממשית בחייהם ובביטחונם של תושבי ישראל. לא ניתן לכם לממש את החלומות המעוותים שלכם ולהרוס את המדינה.

אני קורא מכאן לכל אזרחי ישראל לקום ולהתאחד לטובת הצלת המדינה מהמנסים להחריבה מבית. אם חפצי חיים אנחנו, אם אנחנו רוצים להבטיח חיים טובים ובטוחים לילדינו – חובה עלינו לפעול להחלפת הממשלה באנשים ראויים יותר, מקצועיים יותר, ערכיים יותר. כאלה, שטובת המדינה ומכלול אזרחיה יהיו נר לרגליהם. עלינו לפעול ביחד, בכוח עוצמתי אחד, לשיקום כלל מערכות המדינה.

מעל קברה של אוריה הבטחתי לה שהיא תוכל לעוף, לחתוך את השמים, לעוף לאן שבא לה. שלא תירא. כי אביה בזעמו הרב יטפל בנשר האפל וישמור על אחיותיה. זאת הבטחתי לה, שבועתי לאחיותיה. ואני מוסיף היום. אאבק גם עבור כל ילדי ישראל. הצטרפו אליי! הצטרפו אלינו! כל יום שהממשלה הזאת נשארת בתפקידה, עולה לנו בחיי אדם!

אני קורא לחברי הכנסת ולשרי הממשלה לעשות את הדבר הנכון. לפנות באופן מיידי את כסאותיהם לטובת ממשלה חדשה שתהיה מוסכמת על מרבית העם, כי העם הזה ראוי לממשלה טובה יותר, להנהגה אחרת, ישרה, שרואה את טובת הציבור לעיניה ולא את טובתה שלה.

דבריו של ערן ליטמן נאמרו בקבלת שבת שנערכה ביום שישי האחרון במאהל המשפחות השכולות הוקם ליד הכנסת

עוד בנושא: https://zoha.org.il/125680/