סלאח חמורי פרסם ספר בגלות: אסיר מירושלים – עציר פוליטי בפלסטין הכבושה

עו”ד סלאח חמורי פרסם בשבוע שעבר את ספרו “אסיר מירושלים – עציר פוליטי בפלסטין הכבושה” (הוצאת ליברטליה – אוריינט 21). חמורי, פלסטיני ממזרח ירושלים המחזיק באזרחות צרפתית, היה עציר מנהלי. הוא גורש בדצמבר אשתקד מישראל לצרפת בהוראת שרת הפנים של “ממשלת השינוי”, איילת שקד.

בספרו מגולל חמורי את קורות חייו כפלסטיני במולדתו הכבושה, אשר “בילה” כשליש מחייו כעציר מנהלי וכאסיר בבתי כלא ישראליים שונים. הוא מתאר את “חוויותיו”:  כליאה, עינויים והשפלות. בטרם גירושו, סיפק חמורי ייצוג משפטי לארגון “אדמיר” הפועל למען זכויות אסירים ועצירים פלסטיניים. פעילות ארגון זה נאסרה במקביל לחמישה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים נוספים בידי כוחות הכיבוש ובהוראת שר הביטחון דאז בני גנץ (אף הוא שר בכיר ב”ממשלת השינוי”!).

חמורי הגיש בחודש אפריל אשתקד קובלנה פלילית נגד חברת NSO הישראלית בגין פריצה בלתי חוקית למכשיר הטלפון הנייד שלו באמצעות תוכנת הריגול פגסוס. על פי ספרו, ייתכן שפעילותו הבינלאומית נגד תאגיד הרוגלות הישראלי “חתם” את צו הגירוש ממולדתו.

הגירוש כפשע מלחמה

הגירוש התקדימי של העציר המינהלי הפלסטיני לא עבר בשקט. האו”ם גינה את החלטת שקד לגרש לצרפת את חמורי. דובר הנציב העליון למען זכויות אדם באו”ם, ג’רמי לורנס, הגדיר את החלטתה של הממשלה בעניינו “פשע מלחמה”. הוא הוסיף כי “גירוש אדם מוגן משטח כבוש הוא הפרה חמורה של אמנת ז’נבה הרביעית. פעולותיה של ישראל מדגישות את מצבם הפגיע של פלסטינים החיים במזרח ירושלים, שכן ה’כוח הכובש’ העניק להם מעמד של תושבות הניתן לביטול על פי החוק הישראלי”.

בעקבות הודעת האו”ם, מסרה אז ח”כ עאידה תומא-סלימאן (חד”ש): “השרה שקד אומרת לעצמה כל בוקר: נותרו לי כמה ימים בתפקידי. איזה עוד פשע אני יכולה לבצע לפני שאני עוזבת? ככה בדיוק אפשר לתאר את ההוראה של שקד לגרש את עו”ד חמורי לאחר חודשים רבים של מעצר מנהלי. הוראת הגירוש נתקבלה ובוצעה חרף הליך משפטי תלוי ועומד בעניינו של חמורי. היה קבוע לו דיון שימוע באותו עניין בדיוק בתחילת השנה הבאה”.

“גירוש חמורי ממולדתו הוא פשע מלחמה”, הדגישה ח”כ תומא-סלימאן. “גם מעצרו המנהלי מוגדר כפשע מלחמה. לשרה שקד חשוב היה לרמוס, לדרוס ולבצע פשעים גם בדרכה החוצה. נדמה ששרת הפנים איילת שקד סבורה, כי ככה תצליח להשתיק ולהכניע את הפלסטינים”. את דבריה חתמה תומא-סלימאן באומרה: “עד היום גרמה בעיקר בירוקרטיה לטיהור האתני שלהם מירושלים המזרחית ולשלילת התושבות שלהם. עכשיו היעד גלוי ומבוצע לפי הוראות שרירותיות. זה תקדים שחייב תגובה”.

מוסלמים, נוצרים ויהודים חיו בשלום

מאז הגיע בעל-כורחו לצרפת, לא חדל חמורי להופיע בפני פעילי הסולידריות עם העם הפלסטיני ובפני הקהל הרחב. בהוראת שגרירות ישראל בפריז, ראשי קהילות יהודיות ברחבי צרפת מנסים למנוע את הופעותיו בטענה: “האיש הוא אנטישמי”, במקרים מסוימים הם אף הצליחו בכך. פרסום הספר העניק לו הזדמנויות נוספות להבהיר את עמדותיו. בסוף השבוע הוא עתיד להופיע ב”חג הומניטה”, הפסטיבל השנתי של העיתון הקומוניסטי הצרפתי, בו צפויים כחצי מיליון מבקרים. בשבוע שעבר הופיע חמורי בפני רבבות ב”מניפסטה”, הפסטיבל השנתי של מפלגת העובדים, הכוח השמאלי העולה בבלגיה.

אך היו מפגשים טעונים יותר.  במבוא לספר “אסיר בירושלים” מספרת העורכת, ארמל לבורי-סיוון, שביוני האחרון, במהלך העבודה המשותפת על הספר במרסיי, הוזמן חמורי לבית הסוהר הגדול בעיר כדי לשוחח עם קבוצה של אסירים פליליים צעירים שעמדו להשתחרר.

השאלה הראשונה שנשאל לא עסקה כלל בניסיונו כאסיר אלא “בשליטת היהודים בארצות המערב, מה שמסביר את היחס המועדף לו זוכה ישראל”. תשובתו של חמורי הייתה חד-משמעית: “שליטה כזו אינה קיימת ואין לגלוש לאנטישמיות שעה שעוסקים בגורלו של העם הפלסטיני”. עוד הדגיש: “מוסלמים, נוצרים ויהודים חיו בשלום בטרם כבש האימפריאליזם הבריטי את פלסטין”.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/117660