פוגע באזרחים: 38 ארגוני זכויות אדם עתרו לבג”ץ נגד ביטול עילת הסבירות

38 ארגוני זכויות אדם המובילים בישראל והפועלים בתחומים מגוונים הגישו אתמול  (שלישי) עתירה לבג”ץ נגד החוק לביטול עילת הסבירות. זאת, בהמשך לעתירות האחרות שכבר הוגשו נגד החוק, ושהתמקדו בפגמים בהליך החקיקה ובהשפעת החוק על איכות השלטון ועל טוהר המידות, העתירה שלנו מתמקדת בנזק שייגרם מהחוק להגנה על זכויות האדם.

הארגונים מצביעים על הפגיעה שתיגרם לקהילות ולקבוצות שונות בעקבות התיקון לחוק: אנשים שחיים בעוני, החברה הערבית, להט”ב, הבדווים בנגב, נשים, יוצאי אתיופיה, מזרחים, פלסטינים בשטחים הכבושים ובירושלים המזרחית, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, ועוד.  “בעתירה הצבענו על הפגיעה שתיגרם לקהילות ולקבוצות שונות: אנשים שחיים בעוני, החברה הערבית, להט”ב, הבדואים בנגב, נשים, יוצאי אתיופיה, מזרחים, פלסטינים בשטחים הכבושים ובירושלים המזרחית, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, ועוד. בעתירה אנחנו גם מנתחים לעומק את מגוון הפגיעות של החוק בהגנה על הזכויות של כולנו. נכון, לבית המשפט יש כלים נוספים כדי להגן על זכויות האדם בישראל. יש מידתיות, ויש פרשנות, ועוד. אבל לעילת הסבירות היה מקום חשוב ומשמעותי בהגנה על זכויות, מקום שאין לו תחליף”, מסר עו”ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח.

לדבריו “במדינה שבה בתי המשפט לא יכולים לבחון את סבירות ההחלטות ושיקול הדעת של השרים, גם הזכויות החוקתיות, שעוגנו בחוקי היסוד ובפסיקה, עלולות להפוך לכותרת ריקה מתוכן, להצהרה שלא מתממשת בעולם המעשה. המצב חמור עוד יותר לגבי זכויות שטרם עוגנו כראוי במשפט הישראלי, ושמימושן תלוי לחלוטין בהחלטות של שרים”.

“אסור גם לשכוח את ההקשר הרחב שבו חוקק החוק – זה הראשון מתוך שורה של חוקים המהווים הפיכה משטרית, שאם לא ייפסלו מדינת ישראל תשנה את דמותה וצביונה. סמכויותיהם של בתי המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט יקוצצו ועצמאותם תירמס, ולממשלה יהיה כוח מוחלט לפעול ללא איזונים ובלמים, שיוביל להשחתה ולרמיסת זכויות”, הדגיש.

עוד נטען בעתירה כי ההגנה על זכויות שלא מקבלות הגנה בחוקי היסוד נשענת בעיקר על היכולת של בתי המשפט לבחון את סבירותן של החלטות הממשלה והשרים. למשל, הזכות לדיור לא זכתה לעיגון מפורש בחוקי היסוד ואף לא להכרה ראויה בפסיקה. לכן הביקורת על פגיעה בזכות לדיור (למשל בהקשר של לסיוע בדיור או זכאות לדיור ציבורי) נעשית בעיקרה בתקיפת סבירות שיקול הדעת של שר הבינוי והשיכון.

בין עשרות הארגונים שעתרו אתמול לבג”ץ: האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, בזכות, האגודה למען הלהט”ב, רופאים לזכויות אדם, קו לעובד, קשת הדמוקרטית המזרחית, במקום, יש דין, אגודת יהודי אתיופיה, איתך-מעכי, המרכז ערבי לתכנון אלטרנטיבי, עיר עמים, אשה לאשה, מחסום-וואטצ’, סיכוי-אופוק, הורים נגד מעצר ילדים, פורום דו-קיום בנגב, רבנים לזכויות אדם ופורום הדיור הציבורי.

יצוין שפעילים בעולם העבודה הגישו ביום ראשון האחרון עתירה נוספת נגד ביטול עילת הסבירות ובמרכזה – הפגיעה בעבודה המאורגנת. בין העותרים: יו”ר ארגון העיתונאים לשעבר יאיר טרצ’יצקי, בכיר ההסתדרות לשעבר שי בירן וסגנית יו”ר ארגון הסגל הזוטר באוניברסיטת תל-אביב הדס פארי. העתירה הוגשה באמצעות משפטנים המתמחים בזכויות עובדים, ד”ר מורן סבוראי ועו”ד שי תקן שהיה היועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. 

נמסר כי העתירה מבקשת “להאיר בדרך נוספת את היסודות ההרסניים, הפוגעניים והשליליים הגלומים בתיקון חוק היסוד”. בעתירה נאמר כי לביטול עילת הסבירות נודעת השפעה ישירה על זכויות עובדים, על דיני העבודה ועל יחסי עבודה בישראל. לטענת העותרים, התיקון בחוק היסוד עלול להוביל לפגיעה חסרת תקדים בזכויות העובדים בישראל. העותרים חוששים שבשל הפגיעה הישירה והעקיפה ברשות השופטת ובמעמדה, לרבות בבתי הדין לעבודה – הליך בחירתם של נציגי ציבור “יוכתם” בהתערבות בוטה ואסורה. 

הדיון בעתירות שהוגשו השבוע ובעתירות נוספות שהוגשו בשבוע האחרון, העוסקות כולן בביטול עילת הסבירות, ייערך ב-12 בספטמבר במתכונת חסרת תקדים של כל 15 שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות. את העתירות הגישו לשכת עורכי הדין, התנועה למען איכות השלטון, התנועה הדמוקרטית האזרחית, דרכנו, אומ”ץ, עו”ד יהודה רסלר, 44 אנשי עסקים, בכירים לשעבר במערכת הביטחון ופעילים חברתיים.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/123173