כוחות השמאל בטורקיה נערכים לבחירות הגורליות שיתקיימו בעוד כעשרה ימים

ב-14 במאי יתקיימו בטורקיה בחירות כלליות, במסגרתן יבחרו אזרחי המדינה בנשיא הרפובליקה ובחברי הפרלמנט. בבחירות הישירות לנשיאות מתמודד הנשיא המכהן, רג’פ טאיפ ארדואן, מול שלושה יריבים: מועמד האופוזיציה המאוחדת כמאל קיליצ’דארולו, איש המרכז מוחרם אינג’ה ואיש הימין הקיצוני סינאן אואן. מפלגות השמאל הטורקיות החליטו לא להריץ מועמד מטעמן בבחירות לנשיאות, אלא לתמוך במועמדותו של קיליצ’דארולו – המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר להביס את ארדואן. לפי הסקרים, ארדואן וקיליצ’דארולו זוכים בשיעורי תמיכה דומים, הנעים בין 42 ל-50 אחוז, בעוד שאינג’ה ואואן זוכים באחוזי תמיכה בודדים. אם איש מהמועמדים לא יזכה ביותר מ-50% מהקולות, יתקיים ב-28 במאי סיבוב שני של הבחירות בין המועמדים המובילים.

בבחירות לפרלמנט מתמודדים שלושה גושים מרכזיים: ברית העם הימנית המשותפת למפלגת הצדק והפיתוח השמרנית של ארדואן ומפלגות הימין הקיצוני; ברית האומה המשותפת למפלגות האופוזיציה הממסדית; וברית העבודה והחירות המשותפת למפלגות השמאל ולמפלגות הכורדיות.  כן מתמודדות כמה רשימות קטנות יותר, שאינן צפויות לעבור את מחסום אחוז החסימה הגבוה – 7% מהקולות. לפי הסקרים, מובילה ברית העם הימנית על שתי יריבותיה, אולם שום גוש אינו צפוי לזכות ברוב מוחלט בפרלמנט. במצב זה, אם ברית האומה המתנגדת לארדואן תבקש לבסס רוב, יהיה עליה לזכות בתמיכת השמאל.

השמאל העקבי בטורקיה יתמודד בבחירות בשלוש מפלגות עיקריות. הגדולה ביניהן היא מפלגת השמאל והירוקים, המובילה את ברית העבודה והחירות והזוכה בסקרים ב-11% מהקולות. מפלגה זו היא למעשה גלגול של מפלגת העמים הדמוקרטית הפרו-כורדית, הסובלת מרדיפה ומדיכוי מצד השלטון, אשר בחרה להתמודד תחת שם אחר בשל סיבות משפטיות. המפלגה השנייה בגודלה בברית העבודה והחירות היא מפלגת פועלי טורקיה, שהתפלגה מהמפלגה הקומוניסטית הטורקית בשנת 2014, וזוכה בסקרים באחוז עד שניים מהקולות. המפלגה השלישית בגודלה היא המפלגה הקומוניסטית של טורקיה, העומדת בראש קואליציה אלקטורלית משלה ששמה איחוד הכוחות הסוציאליסטי.

עוד בנושא: