עסקים כרגיל: הממשל האמריקאי וממשלת הימין מלא-מלא ההולכת ומוקמת

 שגריר ארצות הברית בישראל טום ניידס התארח בשבוע שעבר (7.12) ב-“מועדון שוק ההון” הפועל במסגרת הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב (אכן, קיים באוניברסיטה “מועדון שוק ההון”!). בהזדמנות זו התייחס ניידס להרכב הקואליציה הימנית-גזענית המסתמנת: “אני רוצה לשפוט אותם על סמך מעשיהם ולא על סמך ספקולציות”. למרות זאת, הוסיף הנציב האמריקאי העליון לדבריו נימה ביקורתית: “הייתי בהלם כאשר דובר על ביטול מצעד הגאווה. צעדתי במצעדי הגאווה בירושלים ובתל-אביב, ויש לי כוונה להמשיך לצעוד בהם”.

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן התייחס אף הוא באותו יום לראשונה למדיניות בה נוקטת ארצו כלפי הממשלה החדשה בישראל ולנציגי הימין הגזעני, שימונו לשרים בממשלת נתניהו. בלינקן אמר כי “ממשל ביידן ישפוט את הממשלה החדשה לפי מדיניותה, ולא לפי זהות אישים ספציפיים”. מדברי שר החוץ עולה כי אין בכוונתו להשתתף השנה במצעדי הגאווה בירושלים ובתל-אביב.

במילים אחרות: ארה”ב תחיה בשלום עם ממשלת הימין “מלא-מלא” ועם סדר יומה, הכולל העמקה של הכיבוש, השלטה של משטר תיאוקרטי-גזעני ופגיעה בעובדים. הרי ארה”ב הקפידה לטפח משטרים אפלים דומים זה שנים רבות ברחבי העולם. התנאי הבלעדי הוא מחויבות הממשלה המקומית לשירות האינטרסים הגלובליים והמקומיים של האימפריאליזם האמריקאי. ואכן, ממשלות ישראל לדורותיהן עשו זאת על הצד הטוב ביותר. ייתכנו חילוקי דעות, אך אלה לרוב קורקטיים.

לכן, חסרת שחר הציפייה של ראשי ציבורים שונים, כי ארה”ב “תציל אותנו מעצמנו”. ארה”ב מעולם לא עצרה את המדיניות הרצחנית של הכיבוש הישראלי, ולעולם לא תעצור. להיפך: תחזוקת הכיבוש במשך עשרות שנים ללא הייתה   מתאפשרת    לולא    התמיכה    הכלכלית,    הצבאית והפוליטית של המעצמה מספר אחת ב”דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון”.

ההכנות למתקפה ישראלית באיראן (שוב!) בעיצומן, ובאופן בלתי תלוי בזהות הממשלה בישראל. כך, הרחק מהעין, התקיימו בחודשים האחרונים תרגילים משותפים בין חילות האוויר של ישראל וארה”ב, המדמים תקיפה באיראן. זאת ללא ויכוח ציבורי בנושא וללא פיקוח פרלמנטרי. על פי סבר פלוצקר (“ידיעות אחרונות”, 25.11): “במרכזה של המדיניות הכלכלית בשנה וחצי הקרובות יעמוד המאמץ התקציבי הענק הדרוש למימון מלחמה נגד איראן על כל השלכותיה – במשתמע גם מלחמה רב-זירתית בשותפותיה ושלוחותיה בלבנון, סוריה ועזה”. זו אמורה להיות מלחמת גוג ומגוג כפי שמייחל לה האדם שישלוט בקופה הציבורית, שר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ’.

לדברי הפרשן הכלכלי הוותיק פלוצקר: “זו התמונה שעולה מהשיחות עם בכירי צה”ל, ממערכת הביטחון וממקורבי ראש הממשלה המיועד נתניהו. לדבריהם: ‘שעה שצה”ל צובר הכנות למלחמה שכבר בולעת תקציבים כבדים, דעת הקהל בארץ עסוקה ביוקר המחיה'”. סיכום כה מזוקק להשקפת עולמם של הגנרלים לא נשמע זה זמן רב. המסר בפשוטו הוא: “תכנוננו למות, אל תתעסקו בלגמור את החודש”.

ההכנות למתקפה על איראן (בחסות האמריקאים) יעלו 10 מיליארד שקל. כך, צפוי תקציב הביטחון להתקרב למאה מיליארד שקל – כרבע מתקציב המדינה. זאת מבלי להביא בחשבון את הוצאות “המלחמה הרב-זירתית” הצפויה. יצוין שסכום דומה, כ-11 מיליארד שקל, כבר בוזבז ב-2011 על ההכנות למתקפה הקודמת באיראן, אשר לא יצאה לפועל.

לידיעת שגריר ארה”ב ניידס: אם תחזית הבלהות של מלחמה באיראן אכן יתתממש, מצעדי הגאווה לא יתקיימו. במקומם, יצעדו המונים בלוויות לבתי הקברות האזרחיים והצבאים, ושר החוץ בלינקן ישלח זר גדול.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/117369