מרחב ההתנגדות הדיגיטלי של הצעירים: המחאה החלופית של תושבי עזה

ההנהגה הפלסטינית משתפת זה מכבר פעולה עם הממסד הציוני הקולוניאלי, הפועל להשתיק ולדכא את העם הפלסטיני. למרות זאת, מוצאים בני הנוער בעזה דרכים יצירתיות לביטוי עצמי, להתארגנות פוליטית ולשמירה על לכידות חברתית. זאת למרות שהם חיים כבר 15 שנים בתנאים של מצור אווירי, יבשתי וימי.

ניתוח הפרסומים של תושבי עזה ברשתות החברתיות פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר מעלה ממצאים מסקרנים. בראש ובראשונה, הם מראים כי הצעירים החשים חסרי ייצוג והנהגה פוליטית מרבים לבטא את עמדותיהם בזירה הדיגיטלית, ובכך משפיעים על השיח הציבורי והפוליטי המקומי והעולמי.

גלישה משנת תודעה

    מחקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית ב-2019 העלה שאחוז אחד בלבד בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בגיל 29-18 מועסק במשרה המאפשרת השפעה כלשהי על קבלת החלטות. הייאוש מחוסר ההזדמנות ומהמציאות העגומה שיצר הכיבוש הישראלי בעזה ובייתר השטחים הכבושים מעודד צעירים תושבי עזה לשתף ברשתות את דעותיהם הפוליטיות.

החברה הפלסטינית היא חברה צעירה. כשליש מהאוכלוסייה הפלסטינית מורכב מבני פחות מ-15. בשנת 2021 41% מהאוכלוסייה היו בין גיל ינקות לגיל 14. הלמ"ס הפלסטינית דיווחה כי רק ב-29% ממשקי הבית בעזה קיימת גישה למחשב ביתי. לעומת זאת ל-97% מהאוכלוסייה יש גישה למכשיר סלולרי, ול-73% יש גישה לאינטרנט.

להלן מספר תנועות ויוזמות חברתיות פלסטיניות משמעותיות שצמחו ברשתות החברתיות: תנועת "15 במרס", שקמה ב-2011, התפשטה ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה ולא פסחה על צעירי עזה. אלה קראו לסיום הפילוג בהנהגה הפוליטית הפלסטינית, והאיצו בציבור להפגין במרחבים ציבוריים בצורה לא אלימה. לאחר יום מחאה אחד בלבד, פיזרו מאבטחי תנועת החמאס את המפגינים, עצרו אקטיביסטים וצרו על בתיהם של מובילי המחאה. 90% מפעילות התנועה, לרבות הפצת המסרים והארגון הלוגיסטי, התבצעו באמצעות הרשתות החברתיות. כלי התקשורת הפלסטיניים דיווחו כי בהפגנה המרכזית שארגנה תנועת 15 במרס בכיכר העיר עזה באותו התאריך ב-2011, השתתפו כ-300 אלף תושבים.

באוקטובר 2014 הקימה קבוצת אקטיביסטים את התנועה "אנו רוצים לחיות". התנועה פתחה קמפיין שקרא לתושבי עזה לצאת לרחובות עם כלי מטבח, ולהפגין למען מטרה אחת: החיים. אלפי מפגינים נענו לקריאה ויצאו להפגין בכיכרות הערים, בכפרים ובמחנות הפליטים. מסרי התנועה התריעו על התנאים הכלכליים והחברתיים שהחריפו בעקבות העלייה ביוקר המחייה והאבטלה הגואה ובעיקר בשל המתקפה הרצחנית של ישראל על הרצועה בקיץ 2014. בתגובה להפגנות, עצרה תנועת החמאס מפגינים ופעילים שהפיצו קריאות להצטרף למחאה ברשתות החברתיות.

התנועה "אנחנו רוצים לחיות" התארגנה בצורה מרשימה, הפיצה חדשות ודיווחים וסיפקה למפגינים תושבי עזה אפשרות לביטוי עצמי וקולקטיבי. באותה תקופה, פרסמו תושבים רבים פוסטים ברשתות החברתיות בסולידריות עם מפגינים שנעצרו ונכלאו במחנות מעצר.

במקביל, ההתקדמות בתחום התקשורת הדיגיטלית שיפרה את אפשרויות המעקב והמשטור שבידי חמאס. האקטיביסטים שהשתתפו במחאות נתפסו כסכנה להגמוניה של התנועה, והיא איימה לאסור על פעילות האתר פייסבוק בעזה. נוסף לכך, התנו רשויות החמאס את שחרור הפעילים העצורים במחיקת פוסטים מן הרשתות החברתיות אשר עסקו בתנאי המחייה ברצועה.

כלים חדשים לביטוי אישי וקולקטיבי

צעירים פלסטינים מרבים להשתמש ברשתות החברתיות כדי לחשוף את הקהילה העולמית לקשיים בחיי היומיום ברצועת עזה. הם מצלמים סרטונים המתמקדים בבידודם מיתר העולם, ובמכשולים שעורם הכיבוש על השגת המטרה הלאומית הפלסטינית. תיעודיהם מבליטים בין היתר את הפילוג הטריטוריאלי והתודעתי שזרע הכיבוש בקרב העם הפלסטיני. צעירים עזתים מרבים להשתמש במונחים "עזתי" ו-"אנשי הגדה המערבית". אין הדבר מעיד בהכרח על תפיסתם העצמית של צעירי עזה כנפרדים מיתר הקהילה הפלסטינית ומהזהות הלאומית הפלסטינית. להיפך: הם מבקשים להציב אבחנה בין העוולות שממיט הכיבוש על הפלסטינים בכל מקום בו הם נמצאים.

בעוד שההנהגה הפלסטינית ממשיכה לאכזב ולדכא את תושבי עזה, העניקו להם המחאות הדיגיטליות כלים חדשים לביטוי חברתי ופוליטי. תנועת 15 במרס ותנועת אנחנו רוצים לחיות משכו תשומת לב מקומית ובינלאומית בזכות התפוצה הנרחבת שמאפשרות הרשתות החברתיות.

קשה לאמוד בשלב זה את תרומת התפוצה הדיגיטלית וההתבטאות ברשתות החברתיות להצלחת המאבק הפלסטיני לשחרור. אך הולך ומתבהר, כי ההתקדמות הטכנולוגית תהיה גורם מכריע בהנעת הדור הפלסטיני לפעולה פוליטית נגד הכיבוש ונגד הפילוג בהנהגה.

מאנגלית: זוהר אלון