נפתח פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה: סרט תיעודי על המערכה למען זכויות האדם בישראל

“אל תדאגי, יקירתי”, סרטה של הבמאית אוליביה ויילד, שבלט בפסטיבל ונציה האחרון, פתח אמש (מוצ”ש) את פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה שיימשך עשרה ימים.  בתחרויות הסרטים הישראליים בפסטיבל ישתתפו בין היתר סרטיהם של מיכל ויניק, מאור זגורי, דן וולמן, ארז תדמור ואורי ברבש.

סרט הנעילה של הפסטיבל יהיה “השתיקה”, סרטו החדש של שמי זרחין (“אביבה אהובתי”). הסרט הוא דרמה משפחתית המגוללת את סיפורו של איש טלוויזיה (מוריס כהן) שהתנכר לאימו (לבנה פינקלשטיין). תלמידו לשעבר (אושרי כהן) הוא מועמד מוביל לראשות הממשלה, אך מסרב משום מה להתראיין.

בין הסרטים בתחרות נמצאים סרטה של מיכל ויניק “ולריה מתחתנת”, אשר כבר הוקרן בפסטיבלי הסרטים בוונציה ובטורונטו; סרטו של דן וולמן “הבשורה על פי יהודה”, המבוסס על ספרו של עמוס עוז; סרטו של מאור זגורי “בתולים”, סיפור התבגרות של נער המגלה את מיניותו בשנה בה מתה אימו; סרטו של לאון פרודובסקי “השכן שלי אדולף”, המתרחש בשנת 1960 בדרום אמריקה ומגולל את סיפורו של ניצול שואה נרגן, המשוכנע ששכנו החדש הוא אדולף היטלר; סרטו של איתן ענר “הנפש הטובה”;  סרטו של ארז תדמור “ילדים של אף אחד” וסרטו של גודיס שניידר “השמן”.

שמונה סרטי תעודה בתחרות

בתחרות סרטי התעודה הישראליים מתמודדים שמונה סרטים: סרטם של עלמוורק וקובי דוידיאן “מלכודת דבש”, העוסק בקהילה אתיופית המתמודדת עם איום בדמות פרויקט פינוי בינוי מקומי; סרטה של אפרת ליבי “ידיים מלאות”, המתעד את סיפורן של שלוש מתנחלות שאינן מצליחות ללדת; סרטו של אורי ברבש “הבחירה של ניצה” העוסק בניצולת שואה המגלה לראשונה פרטים דרמטיים בנוגע לעברה; סרטו של אלון גור אריה “אנחנו לא ניפרד לעולם”, על אודות חיי השחקן והבמאי המנוח יהודה ברקאן; וסרטם של הבמאי התיעודי הוותיק והפעיל השמאלי שלמה סלוצקי ובנו תומר “ברונקה!”. האחרון (אשר משמעות שמו היא “זעם”, בספרדית) הוא אחד הסרטים המסקרנים בפסטיבל, ועוסק בנושא מטלטל שאינו זוכה כלל לסיקור תקשורתי.

ישראל קלטה חשוד בביצוע פשעים נגד האנושות

במרכז הסרט “ברונקה!” עומד איש שירותי הביטחון הארגנטיני בדימוס תאודרו אניבל גאוטו, המתגורר מזה שנים בקרית ביאליק. הסרט פונה אל הצופים בשאלה: “מה הייתם עושים אילו היה מתברר לכם ששכן בבניין שבו אתם גרים,  זה שעלה ארצה לפני עשרים שנה מארגנטינה, חשוד בביצוע פשעים נגד האנושות? כיצד הייתם פועלים אם היה ידוע לכם שהוא בחטף, עינה, רצח ואפילו גנב תינוקות מידי עצורות לאחר רציחתן במחנה המוות לה קאצ’ה, שאותו הפעילה החונטה הצבאית בארגנטינה?”.

נגד גאוטו, או בשם שאימץ עם כניסתו לישראל “יוסף כרמל”, הוצאו כבר ארבעה צווי מעצר בינלאומיים הדורשים את הסגרתו. הוא הצליח להגר לישראל ולקבל אזרחות ישראלית. זאת תוך שהוא מרמה את השלטונות בארגנטינה ובישראל, בורח ממשפט במולדתו ואף קיבל ממדינת ישראל מאות אלפי שקלים כ”הטבות עבור עולים חדשים”.

בן דודו של הבמאי סלוצקי, הרופא סמי סלוצקי, נפל גם הוא קורבן למעשיו הנתעבים של גאוטו. הוא נחטף, עונה, נרצח וגופתו הועלמה במחנה לה קאצ’ה.  לסלוצקי נודע על שהייתו של גאוטו בקריית ביאליק. למרות שהפרשה השערורייתית פורסמה בהרחבה בתקשורת הארגנטינאית, גורמים רשמיים בישראל מנעו את הסגרת גאוטו לבואנוס איירס, שם הוא מבוקש לחקירה בחשד לביצוע פשעיו.

בסרט אומר סלוצקי: “מה יש לממשלת ישראל להסתיר?  מהו החומר הסודי שנציגי הממשלה הגישו לבג”ץ כדי למנוע את ההסגרה של גאוטו? איך זה קשור לשירותו של גאוטו במודיעין הצבאי בארגנטינה בתקופת הדיקטטורה?”. הסרט קורא לממשלת ישראל למצות את ההליך המשפטי נגד גאוטו בגין כניסתו הבלתי חוקית לישראל, ולהסגירו לארגנטינה, שם ייחקר בחשד לפשעים נגד האנושות, לרבות רצח בן דודו של הבימאי.

עוד בנושא