נייר עמדה של ארגון גישה: כך שבו פועלי רצועת עזה לעבודה בישראל
ביולי 2022 נרשמו יותר מ-35 אלף יציאות מעזה לישראל לצורכי פרנסה - מספר שיא מאז תחילת המצור
מאז שכבשו כוחות צה"ל את הגדה המערבית, את ירושלים המזרחית ואת רצועת עזה ב-1967, מנצל הקפיטליזם הישראלי היטב את כוח העבודה הפלסטיני ואת משאבי הטבע שבאדמת פלסטין. השוק הישראלי סיפח את מקבילו הפלסטיני, והמשק הישראלי החל להסתמך על עבודה פלסטינית ועל חומרי גלם פלסטיניים. במקביל, נאלצת הכלכלה הפלסטינית להסתמך עד היום על הזדמנויות עבודה בצדו הישראלי של הקו הירוק.
ישנם הטוענים כי רצועת עזה השתחררה משליטה זו בכלכלתה לאחר נסיגת הכוחות הישראליים ממנה ב-2005 ("ההתנתקות" בלשונם), אך לא כך הדבר. מיד לאחר הנסיגה הטילה ישראל על עזה ועל תושביה מצור, אשר נמשך עד לימינו. במשך עשורים מונעים הכיבוש והמצור הישראליים את פיתוחה הכלכלי והתחבורתי של הרצועה. ואם לא די בכך, כישלון אש"ף ותנועת חמאס בקידום מתווה משותף לשחרור לאומי ולקידמה חברתית העמיקו את מצבם העגום של תושבי עזה.
לכל אלה יש להוסיף את הגבלות התנועה המחמירות שמטילה ישראל על תושבי הרצועה, את המתקפות הצבאיות הישראליות החוזרות על אזרחיה ואת מדיניות הבידול הישראלית, המנתקת את הפלסטינים תושבי עזה מבני עמם השוכנים בגדה המערבית ובישראל. המשתנים הללו פגעו אנושות בכלכלת הרצועה, והם ממשיכים לדרדר את תנאי המחייה של תושביה. בהינתן המצב הכלכלי העגום, שיעורי האבטלה הגבוהים, כוח העבודה המתדלדל, וממוצע השכר החודשי הזעום העומד על 1,464 שקל בלבד, גוברת התלות של הכלכלה העזתית בגישה מוסדרת ועקבית למקורות פרנסה חיצוניים. על רקע זה, צפויים פועלי עזה לשוב ולעבוד בגבולות ישראל.
השליטה הישראלית בעובדים העזתיים
ארגון "גישה" פרסם לאחרונה נייר עמדה תחת הכותרת "בכל מחיר", המציג ניתוח היסטורי ועדכני לשאלת העסקת עובדים פלסטינים תושבי רצועת עזה בישראל. בשנת 2000, כמה חודשים לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה, החזיקו כ-26 אלף תושבי עזה היתרי עבודה בישראל ובהתנחלויות. באותה תקופה נכנסו בכל חודש כחצי מיליון פועלים מעזה לישראל דרך מעבר ארז. עם פרוץ האינתיפאדה, מיהרה ישראל לצמצם באופן משמעותי את מספר ההיתרים והקשיחה את התנאים לפתיחת המעבר.
במארס 2006, כחודשיים לאחר ניצחון חמאס בבחירות בעזה למועצה המחוקקת, הטילה ישראל במעבר ארז סגר, אשר נמשך לאורך חג פורים. אולם גם לאחר פתיחת המעבר המחודשת, המשיכה ישראל למנוע את שימוש הפועלים בו.
בסוף שנת 2014, ולאחר למעלה משמונה שנות איסור מעבר, החלה ישראל לאפשר לפועלים (באופן בלתי רשמי) גישה מצומצמת לתחומה. זאת, תחת מכסת "היתרי סוחר" שהורחבה לאחר מלחמת "צוק איתן".
בשלהי 2021, בצל סבב לחימה נוסף ומשבר מגיפת הקורונה, קבעו הרשויות בישראל תנאי חדש ליציאה מעזה: "צרכים כלכליים". ישראל החלה להודות בעובדה, כי מרבית מחזיקי ההיתר היוצאים מהרצועה הם פועלים העובדים בתחומה, ולא סוחרים או אנשי עסקים. עם זאת, מספר העוברים מעזה לישראל לצרכי פרנסה התגלה כנמוך מבעבר. במארס האחרון החליטה ממשלת ישראל להרחיב את המכסה של היתרי "צרכים כלכליים" ל-20 אלף אשרות, אשר 12 אלף מתוכן הוקצו להעסקה בענף הבניין, 8 אלפים לחקלאות ו-50 בלבד לענף המכונה "תעשייה ושירותים במעברים מרצועת עזה לישראל".
לדברי ארגון "גישה", ישראל טרם הקצתה את מלוא המכסה. מספר ההיתרים בתוקף המוקצים כיום עבור "צרכים כלכליים" עומד על 11 אלף בלבד. עם זאת, ביולי 2022 נרשמו יותר מ-35 אלף יציאות מעזה לישראל לצורכי פרנסה. זה מספר היציאות הגבוה ביותר שנרשם מאז הטלת המצור.
על תושבי עזה להגיש את בקשותיהם להיתרי "צרכים כלכליים" למשרד העבודה בעזה. זה מאשר את הבקשות לפי קריטריונים שהוא קבע: על העובד להיות נשוי בן 26-60, או מובטל ללא הכנסה קבועה. משרד העבודה מעביר את הבקשות לוועדה האזרחית הפלסטינית ברצועה, וזו מעבירה אותן לרשויות בישראל. בחודש יולי האחרון רשם משרד העבודה ברצועה את בקשותיהם של למעלה מ-100 אלף עובדים לקבלת היתרי "צרכים כלכליים". אולם בקשות מעטות מאוד הועברו לרשויות בישראל, והפועלים המובטלים נותרו חסרי ודאות בנוגע לעתידם. זאת ועוד, לא פעם שוללת ישראל היתרים מפועלים עזתיים שכבר מחזיקים בהם, זאת בנימוקים שרירותיים של "מניעות ביטחונית".
הפועלים חשופים לניצול מחפיר
מנתוני הוועדה האזרחית הפלסטינית עולה, כי בין ספטמבר 2021 לאוגוסט 2022 הטילה ישראל מעל 17 אלף הוראות של "מניעות ביטחונית" ו"מניעות מעבר" על פועלי עזה. בהמשך קבע מתאם פעולות הממשלה בשטחים, כי החל ב- באוגוסט, יקבלו תושבי עזה היתרי עבודה בישראל, וכי המחזיקים בהם יקבלו גם תלושי שכר המקנים להם ביטוח בריאות והפרשות לקרן פנסיה. בהתאם למדיניות החדשה קבעו הרשויות, כי לא יפעלו לחדש היתרי "צרכים כלכליים" לאחר תפוגתם. כדי להמשיך ולעבוד בישראל, יהיה על הפועלים למצוא מעסיק ישראלי אשר יסכים להגיש בשמם בקשה חדשה להיתר עבודה בפני רשות האוכלוסין וההגירה. מדובר בשינוי משמעותי בתנאי העסקתם של הפועלים מרצועת עזה, שעד כה לא היו מוסדרים כלל.
המדיניות החדשה ממנה את המעסיק הישראלי לאחראי הבלעדי להגשה ולטיפול בבקשות לאשרות עבודה עבור תושבי עזה. בכך, הוא צפוי לתפוס את מקום הוועדה האזרחית הפלסטינית. מבחינת ישראל, אין תושבי עזה מחזיקים בזכות מובטחת להיכנס לישראל או לעבוד בה. עם זאת, הסכמים קיבוציים וחוקי העבודה הישראליים קובעים כי כלל המועסקים בישראל, אזרחי המדינה או לאו, זכאים ללא יוצא מהכלל למלוא הגנות העבודה. אולם בהיעדר כל אכיפה של חוקים ושל הסכמים אלה, ובהיעדר ייצוג משפטי או אזרחי, חשופים הפועלים העזתיים העובדים בישראל לניצול מחפיר. "המדינה פוגעת בזכויותיהם של העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל, ומפקירה אותם במידה שנפגעו במהלך העבודה, במקרי הלנת שכר וכן הלאה", ציין ארגון "גישה". בכך משחקת מדינת ישראל לידי המעסיקים, אשר מצידם אינם מפספסים הזדמנות לצרף למועסקים על-ידיהם כוח עבודה זול ופגיע.
עוד בנושא:
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il
