fbpx

כדי למנוע תוספות בהסכמים הקיבוציים האוצר טוען ששכר העובדים גורם לאינפלציה

הסכמי המסגרת במגזר הציבורי טרם נחתמו

    מזה עשרות שנים מנסים הכלכלנים הבורגנים להבין את חוקיות האינפלציה. מאמציהם ניכרו ביתר שאת במהלך השנה האחרונה, בה נרשמה עליה מהירה ביוקר המחיה ברחבי העולם. חרף הקושי, במשרד האוצר פיצחו את החידה: הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס, הזהיר בשבוע שעבר (21.6) מפני סכנות האינפלציה בישראל, והביע חשש מפני זינוק מחירים בשל הסכמי השכר (שטרם נחתמו): "כולנו יושבים על חבית חומר נפץ שהיא האינפלציה, ואני חושש שהגפרור שעלול להדליק את הכל הוא הסכמי השכר". את הדברים אמר בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה (לשעבר כנס קיסריה), הידוע ככנס ההון והשלטון השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

    גרדוס הוסיף וטען כי "קיים קשר ישיר בין הסכמי השכר לאינפלציה. ההסכמים ישפיעו על תעריפי החשמל, המים והתחבורה הציבורית. במידה ששכר המינימום יעלה, לא תהיה זו הפתעה כשוועדת המחירים תדרוש לעדכן את מחירי המוצרים". הפלא ופלא – הפקיד הבכיר מאיים על העובדים כי אם יתמידו בדרישות השכר, יפעלו בעלי ההון לשחיקת תנאיי עבודתם ולהעלאת המחירים.

    בניגוד לעמדה הרווחת לפיה האינפלציה בישראל מתונה יחסית, טען גרדוס, כי בניכוי מחירי האנרגיה, זו למעשה גבוהה יותר, והוסיף: "מחקר שערכנו באוצר העלה שעדיין שקיים פער לא גדול בין האינפלציה בישראל לבין האינפלציה באירופה. אולם קיים חשש שהפער ילך ויצטמצם". אלא שגרדוס "שכח" לציין כי מחירי הצריכה והדיור בישראל גבוהים משמעותית מאשר באירופה, וזאת מבלי להביא בחשבון את ההתפרצות האינפלציונית בחודשים האחרונים.  על פי נתונים שפרסם הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) בסוף 2021, מחיר סל מוצרים ממוצע שעלותו 100 דולר במדינות הקפיטליסטיות הגדולות (ובהן בריטניה וצרפת) יקר בכ-40 דולר בישראל!

השוטר הרע…

    דבריו של גרדוס נועדו להשפיע על דעת השכירים, התומכים על פי רוב בדרישות השכר של ארגוני העובדים ובהם הסתדרות המורים, ארגון המורים ועובדי התחבורה הציבורית. הסכמי המסגרת במגזר הציבורי טרם נחתמו (ההסתדרות אינה ממהרת לפעול על רקע נפילת עסקת החבילה הכושלת), והם נידונים במשא ומתן ממושך.

    שר האוצר, אביגדור ליברמן, הגזים כהרגלו באמירה כי עלות כל דרישות השכר של העובדים מצטברות לכדי 41 מיליארד שקלים. לכך השיב גרודוס: "גם הוא לא מודע  לכל הפרטים. קיימים נתונים שטרם הגיעו אליו. המספר שאליו התייחס ליברמן מכסה רק את המגזר הציבורי, אבל קיימות דרישות גם במגזר הפרטי". אלא שדבריו של אביר בעלי ההון גרדוס סותרים עובדה ברורה אחת: ישנו עודף גדול בהכנסות המדינה ממסים.

    בעת אישור תקציב המדינה, נקבעה תקרת הוצאה בסך 425 מיליארד שקלים, לא כולל תוספת בסך 16 מיליארד שקלים שהוקצו עבור התמודדות עם נזקי משבר הקורונה. בפועל, מחזיק האוצר עודף הכנסות כבר תקופה ארוכה. עד מאי השתמשה המדינה בפחות מ-169 מיליארד שקלים מתוך 188 מיליארד שקלים שהוקצו במקור. מדובר בפער של כמעט 20 מיליארד שקלים אותם לא ניצלו משרדי הממשלה האזרחיים מתחילת השנה.

    גרדוס התייחס לעודף התקציבי ואמר: "כולם רוצים לחלק את ההכנסות. יפה (בן דויד, יו"ר הסתדרות המורים), ארנון (בר דוד, יו"ר ההסתדרות), ובנק ישראל. אבל צריך לזכור שכבר אכלנו ושתינו – התחלנו לאכול ולשתות על חשבון הילדים שלנו. אני לא אומר שצריך לנקוט במדיניות צנע ובקיצוצים, אבל צריך לנקוט במדיניות אחראית".

… והשוטרת הטובה

    שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, נשאה גם היא דברים בכנס לכלכלה וחברה. למרבה הפלא ציינה גרינברג כי: "אנחנו ניצבים בפני התאוששות כלכלית מאוד יפה ומהירה. כשאנחנו מביטים בנתונים תוך השוואה בינלאומית – סיימנו את שנת 2021 בצמיחה יפה מאוד. אנחנו בולטים לטובה בין מדינות העולם. הכלכלה הישראלית חזקה וצומחת בקצב מסחרר".

    עוד הוסיפה: "דובר רבות על העלייה המשמעותית בהכנסות המדינה. ההכנסה ממסים בין השנים 2019 – 2021 מציגה גידול פנומנלי. לא היה קצב גידול כזה ב-30 השנים האחרונות, זה משהו יוצא דופן".

    אך אל דאגה: פרוטה שחוקה מן העודף התקציבי לא תגיע לכיסי העובדים. לפרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, ברור למה צריך לשמש העודף המשמעותי שהצטבר בקופה הציבורית: "אנחנו מציעים לשמור את הכספים הללו בצד, בקרן, ואלה יישמרו בקופת גיבוי להקטנת החוב. במקביל, יאפשרו הכספים לתכנן השקעות חדשות: בסיבים אופטיים, באנרגיות מתחדשות ובפרויקטים של תשתיות תחבורה ציבורית". לדידו של הפרופסור לכלכלה, יש לדאוג ראשית לבנקים הזרים מהם לווה ישראל, ולאחר מכן להבטיח את הגדלת רווחי בעלי ההון… ולמי לא יופנה העודף שנצבר באוצר? לעובדים, כמובן.

"שכר הוגן עכשיו!", הפגנות מורות בתל-אביב, 30 במאי 2022 (צילום: הסתדרות המורים) 

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן