fbpx

מחברי הכנסת של מפא"י שתמכו בממשל הצבאי ועד לח"כ עבאס מרע"מ המוכן לתמוך בנתניהו

הממשלה היוצאת אותנו לימי כנסות ראשונות, בהן כיהנו חברי כנסת ערבים, שהרבו בדברי חנופה לשלטון

במהלך מערכות הבחירות האחרונות ניהל ח"כ בנימין נתניהו, מי שהיה ראש ממשלה, משא-ומתן עם נציגי רע"מ בכנסת כדי לגייסם ולפרסם בכל גילויי הדעת שלהם, כי הם רואים בו מועמד יחידי לראשות הממשלה על פני כל מועמד אחר לתפקיד. אך בסופו של דבר העדיפו נציגי רע"מ בכנסת את נציג ההתנחלות לתפקיד ראש הממשלה. בכך הצליחו בנימין נתניהו המאוכזב מרע"מ ונפתלי בנט נציג מפלגת ימין-מתנחלי להחזיר אותנו לימי כנסות ראשונות, בהן כיהנו חברי כנסת ערבים, שהרבו בדברי חנופה לשלטון והשמיעו אפילו שירי הלל לממשל הצבאי. הם כביכול התמקדו בדאגה לאוכלוסייה הערבית. הם ראו את עיקר תפקידם במה ניתן לחלוב.

היה זה אחד המחזות האבסורדיים שקשה להאמין שהתרחשו, כשחברי כנסת ערבים, הקנויים על-ידי ממשל מפא"י, הצביעו בעד המשך קיום הממשל הצבאי ואילו יו"ר תנועת החרות, חבר הכנסת מנחם בגין, מצא עצמו בחזית אחת עם מק"י במאבק נגד הממשל הצבאי. היה זה בגין, שנשא נאום מרגש ומרשים נגד תופעה לא דמוקרטית של כליאת אזרחים במדינת ישראל בתחום ממשל צבאי, וחברי הכנסת הערבים הקנויים הצטרפו למקהלה שביקשה לקטוע את נאומו בקריאות ביניים בוטות וגסות רוח.

לצערי, חוגים רבים בשמאל נגועים בגישה הטוענת, מדוע חברי הכנסת הערבים ברשימה המשותפת, שלא הצטרפו לקואליציה המתפרקת בראשות בנט, מרבים "להתמקד בנושאים לאומיים" ואינם מקדישים מזמנם לנושאים חברתיים. חלקו השני של המשפט הוא שקרי, כי מי שעוקב אחרי פעילות של אותם חברי הכנסת נוכח לדעת, כי חלק הארי מסדר יומם הפרלמנטרי מוקדש לנושאים חברתיים. והייתי מוסיף, שמחובתם לתת ביטוי כן גם למאווים לאומיים של מיעוט לאומי אותו הם מייצגים.

האם יש לנו, למשל, זכות לקבוע לתלמיד בבית הספר הערבי, שילמד רק את השירה והספרות שאנחנו אישרנו לו בתוכנית הלימודים? האם לנו יש זכות לקבוע גבולות לאופק החלום של התרבות הנעה לְעֵבֶר העתיד, ולקבוע על מה מותר להתרפק בתוך המטען ההיסטורי והתרבותי העשיר של הֶעָבָר. האם לנו יש זכות לתחום לתלמיד בבית הספר הערבי תחומים לאופק בעתיד, ולקבוע מה מותר ומה אסור לו לדלות יחד עם מוריו משפע האוצר התרבותי העשיר הטמונה בעברו. וזאת במיוחד לאור העובדה שהוא, הוריו, הורי הוריו, הורי והורי הסבא והסבא רבתא שלו, יש להם זיקה למקום הזה, להיסטוריה שלו – זיקה של ילידי המקום הנקרא פלסטין.

האם לא השכלנו להתייחס לחמישית מאזרחי ישראל, שיש להם שפה, תרבות, מאוויים לאומיים? לצערי, מערכת החינוך הישראלית דורשת כיום באגרסיביות רבה מהציבור הערבי החי בתוכנו את מה שהיה שנוא על היהודים, ומביאה זאת עד לידי אבסורד. בברוטאליות גדולה מונעת מהתלמיד הערבי להיפגש עם גלריה עמוסה של גדולי היצירה והתרבות הערבית. רשימה ארוכה של נכסי צאן ברזל בעולם התרבות הערבית נחסמת בפניהם אפשרות המפגש עם תלמיד ערבי בישראל במסגרת הלימודית בבתי הספר.

זה כבר לא אבסורד, זה גילוי של שררה ואטימות, שמונעים בכוח צווים מיוצרים בעולם התרבות, הספרות והשירה הערבית את האפשרות להפגיש את תכניהם עם חובש ספסל הלימודים בבית הספר הערבי בישראל. הוצאות לאור ברחבי העולם הערבי, המוציאות לאור את מיטב הקלסיקה של התרבות הערבית, חלקן הארי אסור שיגיעו לארון הספרים של האזרח הערבי החי בישראל. האיסור הזה הוא בבחינת חבטה אלימה שלנו בערכי התרבות העשירה של בני המיעוט הלאומי החיים בתוכנו. בני מיעוט שאנחנו עושים להם את מה שהיה שנוא עלינו לאורך יותר מדי שנים. מצער, שלא השכלנו כחברה להכיר, כי יש בארץ הזו חברה ילידית בעלת זהות לאומית. במציאות זו החבורה של ח"כ מנסור עבאס עושה את המעשה המחפיר, כשהיא נותנת ידה למי שעומל קשות כדי להבטיח לעצמו את הקול ה-61.

יו"ר רע"מ, ח"כ מנסור עבאס (צילום: הכנסת)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן