fbpx

להוביל שינוי מהקמפוסים: תאי חד"ש באוניברסיטאות בעידן הדה-פוליטיזציה

מאז מחצית המאה ה-20 היה לתנועות פוליטיות סטודנטיאליות תפקיד חשוב בהמרצת שינוי חברתי ופוליטי

ברחבי העולם, ובמיוחד מאז מחצית המאה ה-20, היה לתנועות פוליטיות סטודנטיאליות תפקיד חשוב בהמרצת שינוי חברתי ופוליטי ובהובלת מחאות ומהפכות חשובות.
המחאות הסטודנטיאליות של מאי 1968 והתפקיד המוביל של התנועה הסטודנטיאלית באוניברסיטאות האמריקאיות במחאה נגד המלחמה בווייטנאם הם דוגמאות למאבקים בהם הצליחו סטודנטים לשנות את מהלך ההיסטוריה, ולעצב בדרך מהפכנית את האופן בו אנו תופסים את העולם כיום.

גם לתנועה הסטודנטיאלית הערבית-הפלסטינית באוניברסיטאות הישראליות, שהחלה את דרכה באווירה עולמית זו של מהפכנות סטודנטיאלית, הייתה השפעה ממשית על ההיסטוריה הפוליטית של הציבור הערבי בארץ. לתנועה הסטודנטיאלית, שהייתה חיל חלוץ של הפעילות הלאומית הכללית, הייתה נוכחות בולטת ומשפיעה במאבקיו של הציבור הערבי-הפלסטיני. היא תרמה לעיצוב ההשקפה הפוליטית המניעה את פעולותינו כיום.

אך בשני העשורים האחרונים נקלעה התנועה הסטודנטיאלית הערבית-הפלסטינית באוניברסיטאות הישראליות לשפל. מצב זה מושפע מהנסיגה הכללית בעשייה הפוליטית, אך הוא גם אחת הסיבות להימשכות נסיגה זו. התנועה בקרב הסטודנטים פועלת כיום בתנאים קשים. על כתפיה נופלת המשימה החיונית להניע מחדש את עשייתה הפוליטית – במיוחד בתקופה זו, הקריטית והמסוכנת עבור הסוגייה הפלסטינית.

גוברים המאמצים לקבור את הסוגיה הפלסטינית;  הנורמליזציה בין מדינות ערביות לבין ישראל מתקדמת בצורה גלויה ופומבית; והברית בין מדינות הנורמליזציה, האימפריאליזם האמריקאי והציונות סוגרת על העם הפלסטיני. אך יש גם מי שמקדם מתקפה זו מבית, בקרב הציבור הערבי בישראל: זו "הגישה החדשה", השואפת לשנות את פניו של הציבור הערבי ולקעקע את מאבקו הפוליטי למען שוויון לאומי ואזרחי. במקום עימות עם הממסד והיצמדות עיקשת למערכה למען מימוש זכויותיו הצודקות של העם הפלסטיני, חותרת "הגישה החדשה" להפוך את הערבים בישראל לקבוצה מפוררת, הנעדרת תוכנית פוליטית מלבד התרפסות בפני הממסד וויתור על הזכויות הלאומיות בעבור "תקציבים", פרנסה ופיתוח אישי צרכני.

על התנועה הסטודנטיאלית להכיר בטבע המשבר הפוליטי בו מצוי כיום הציבור הערבי, שכן עליה מוטלת אחריות לפעול לחילוצו מהמשבר. ומשבר הזה הוא, בעיקרו, משבר של תרבות פוליטית. הכוונה במושג תרבות פוליטית היא למכלול המחשבות, המושגים, שיטות הפעולה והדימויים הרווחים בחברה מסוימת בנוגע לעשייה פוליטית. כלומר, כיצד מבינים אנשים את העשייה הפוליטית ותפקידה; כיצד הם רואים את עצמם כקבוצה בעלת מטרות פוליטיות; כיצד הם תופסים את יחסיהם עם המדינה והממסד; איך הם מבינים את תפקיד הייצוג הפרלמנטרי; כיצד הם מבקשים להשפיע על המערכת הפוליטית; ואיך הם רואים היחס בינם לבין עמם הפלסטיני והסוגייה הפלסטינית, ומה יחסם לכיבוש ולמציאות הפוליטית במדינה. כל אלה הם כלולים בשאלת התרבות הפוליטית.

על התנועה הסטודנטיאלית להציע אלטרנטיבה לתרבות הפוליטית המגבירה את אחיזתה בציבור הערבי. תרבות פוליטית מעוותת ומושחתת זו, שהתרחבה והגיעה לעמדת השפעה בשנים האחרונות, מאפיינת קבוצות מסוימות בציבור הערבי-הפלסטיני מאז אוקטובר 2000. גורמים רבים תרמו לעלייתה: הממסד ותוכניותיו לעצב את תודעתו של הציבור הערבי, שינויים במישור הבינלאומי והאזורי, נסיגת העיסוק בסוגייה הפלסטינית, שינויים כלכליים וחברתיים-מעמדיים בתוך החברה הערבית בישראל, ואף גורמים מקצועיים ואישיים.

אנו חיים בתקופה מסוכנת, בה מתבצע ניסיון מתמשך לפרק את כוחה הפוליטי של החברה הערבית ולשלול ממנה משענת פוליטית עליה תוכל להסתמך במאבקה החברתי והפוליטי נגד הממסד. זה ניסיון לפורר את החברה ולהשיב את חבריה למסגרותיהם האורגניות הראשוניות, "הקדם-לאומיות": המשפחה והעדה. "הגישה החדשה" מנסה לעצב מחדש את החברה הערבית בהתאם לערך אחד ויחיד: האינטרס האישי והרווחה האישית. ההתפתחות של הפרט ברמה המקצועית, האקדמית והכלכלית מוצגת כפתרון היחיד למציאות המובנית של אי-שוויון חברתי ולאומי.

מאמץ זה שואף לגרום לציבור הערבי להפנים את מציאות העושק החברתי ואת נחיתותו הלאומית, ולקבל אותן בתור מה שיש ואי-אפשר לשנות. כך, בלי שום אופק לשינוי או למהפך, יוכלו לשרוד רק פרטים החותרים להיטיב את מצבם בתוך המערכת. עיוות זה של התרבות הפוליטית שואף לחסל את המאבק הפוליטי הקולקטיבי ולהחליפו בהיגיון של המשת"פ: תחנוני העבד לאדון להשליך לעברו כמה פירורים, דלדול העשייה הפוליטית והחלפתה בקשרי חסות להשגת תפקידים ותקציבים. זו התקפה אידיאולוגית שמנסה להפריד אותנו מעיסוק בסוגיה הפלסטינית ומתפקידנו במאבק נגד הכיבוש. התקפה זו מסתירה את האופי המבני של האפליה, הגזענות והאלימות במדינת העליונות היהודית.

המסקנה: בתקופה מסוכנת זו, אנו זקוקים יותר מתמיד לתנועה סטודנטיאלית מובילה בהנהגת תאי הסטודנטים של חד"ש, המצוידים במצע מהפכני ופרוגרסיבי ובניסיון היסטורי מצטבר. על התנועה הסטודנטיאלית, ככוח מתקדם רעיונית ותרבותית הקשוב לחברה ולדאגותיה ומלא באנרגיה צעירה, לעצב מחדש את התרבות הפוליטית השולטת.

על תאי הסטודנטים של חד"ש, שדוגלים בברית רחבה בין הסטודנטים הערבים לבין הסטודנטים היהודים הדמוקרטים, להיאבק בכל החזיתות: להגברת המודעות הפוליטית של הסטודנטים ולחיסונם מפני פיתויי האינדיבידואליזם והאפאתיות הפוליטית. אלה מוזנים בידי אופי החיים הצרכניים בעידן הניאו-ליברליזם והגלובליזציה. עלינו לפעול לחיסונם מהאשליות שמטפחת "הגישה החדשה" בשדה הפוליטי; ולהעמקת הבריתות עם הכוחות הדמוקרטיים בציבור היהודי למען מעורבות במאבק לשינוי ולהשפעה אמיתית – השפעה על המציאות לא בכניעה בפניה אלא בגישה מהפכנית.

 

עוד בנושא:

 

 

פעילי חד"ש באוניברסיטת תל-אביב מפגינים ביום האישה הבינלאומית נגד העסקתן של עובדות ניקיון באמצעות חברות קבלן, 8 במארס 2021 (צילום: זו הדרך)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן