מלחמת סוחרי המוות: ביידן משגר עוד נשק, תחמושת וכספים לאוקראינה

שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין נפגש השבוע (26.4) עם נציגים של ממשלות 40 מדינות בבסיס האוויר רמשטיין בגרמניה, מפקדת הכוח האווירי האמריקני באירופה, על מנת לתאם את הגברת הסיוע הצבאי לאוקראינה. במפגש השתתף גם נציג מטעם משרד הביטחון הישראלי. זאת לאחר שארצות הברית התחייבה להעביר סיוע בסך 800 מיליון דולר לאוקראינה. הנשיא ג'ו ביידן הודיע כי בכוונתו לפנות לקונגרס בבקשה להעניק סיוע נוסף למדינה אליה פלשה רוסיה לפני כחודשיים. לפי ביידן, הסיוע יתבטא בהעברת ארטילריה כבדה, רחפנים טקטיים, עשרות תותחים ותחמושת רבה לאוקראינה. נוסף על כך הכריז ביידן, כי ארצו תעביר סיוע כספי בסך 500 מיליון דולרים "במטרה לעזור לכלכלה האוקראינית." חבילת סיוע זו, המצטרפת לסיוע בסכום דומה עליו הכריזה ארה"ב שבועיים קודם לכן, העלתה את סכום הסיוע האמריקאי לאוקראינה מאז פרוץ המלחמה ליותר משלושה מיליארד דולר.

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר, שלח המערב כמויות אדירות של נשק לצבא האוקראיני וליחידות הניאו-נאציות הפועלות במסגרתו. ערכו של סיוע זה נאמד ב-2.5 מיליארד דולר. סכום זה עשוי היה לשמש למטרה טובה יותר, אילו היו המערב וממשלת אוקראינה נענים להצעות החוזרות ונשנות של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במו"מ – הצעות המעוגנות בהסכמי מינסק מ-2015, שנועדו להגיע להסדר בנושא מעמדם של אזרחי דונבס והתפשטות נאט״ו מזרחה. אך ארה״ב, נאט״ו והאיחוד האירופי לא שעו להצעות של פוטין. הם רוצים מלחמה, וממשיכים לספק נשק לאוקראינה.

אולם משלוחי הנשק לא ממש עזרו. למרות מחאותיו של נשיא אוקראינה זלנסקי, כבר ניתן לקבוע שאוקראינה הפסידה ורוסיה נצחה, אך במחיר כבד לשני הצדדים. אולם ארה"ב לא לבדה – מדינות קפיטליסטיות נוספות החליטו לתמוך בתאגידי הנשק ובסוחרי המוות במקום לדאוג לאזרחיהן.

מדוע שולח ביידן עוד נשק לאוקראינה? 

הפנטגון ונאט"ו מעוניינים בהמשך הלחימה, כי היא מקור פרנסתם. לא כל שכן חברות הנשק האמריקאיות שמרוויחות תמיד מקציר דמים. אז מה אכפת להם לעשות עסקים ולצפות במלחמה מרחוק, עד לנפילתו של החייל האוקראיני האחרון, כל עוד נעלי חיילים אמריקאים לא דורכות בשדה הקרב?

יש הגיון עקום ורצחני במשלוח עוד ועוד נשק לצבא האוקראיני שידו על התחתונה. ממשל ביידן מעוניין בהמשך הלחימה כי זו מסיחה את דעתו של האזרח האמריקאי מהבעיות הכלכליות והחברתיות הבוערות הפוקדות את הקפיטליזם: עליית מחירי האנרגיה והמזון, האינפלציה, העוני, התשתיות הישנות וקריסת שרותי הבריאות ובתי החולים נוכח האפידמיה שלא נגמרת.

המסר הוא ש"פוטין הרשע״ אשם בכל בעיותיו של המערב. הוא ולא הקפיטליזם, לא התוקפנות האימפריאליסטית, לא הסנקציות הקשות נגד רוסיה ולא הגזרות שהטיל המערב על אזרחיו הוא, כשאסר לקנות גז ומוצרים רוסיים אחרים.

ישנה דרך אחרת

מוטב שארה״ב תשקיע את משאביה לטובת אזרחיה, ותלמד מניסיונה של סין וממדיניות אפס הסובלנות שהיא מיישמת כלפי הקורונה – במקום לדאוג לחברות הנשק ולבעלי ההון. נתוני התחלואה והמוות בעולם בכלל, ובארה״ב בפרט, ממשיכים לנסוק, למרות שהתקשורת המערבית הפסיקה כמעט לדווח על כך. את מקום הקורונה תפסו באולפנים דיווחים אינסופיים על המלחמה באוקראינה.

אך השלכותיה הקטלניות של הקורונה נמשכות. מאז התגלה זן האומיקרון, הנחשב לזן ידידותי הקרב זני הנגיף, מנובמבר אשתקד ועד השבוע שעבר (18.4) – כלומר בחצי השנה האחרונה – הרגה המגפה  22 אלף בני אדם ברחבי העולם. את המוות המיותר הזה ניתן היה למנוע באמצעות סגרים, בדיקות, מסכות וחיסונים. אך ממשלות המערב, בדחיפת העסקים הגדולים, בחרו ב"חיים בצד המגפה". העיקר שהעסקים יישארו פתוחים, ושהחופש האישי כביכול לא יפגע. העיקר שלא יצטרכו לעטות מסכה או להיות בסגר.

סין, לעומת מדינות המערב, הצליחה לשמור גם על צמיחה כלכלית וגם על חיי אזרחיה בתקופת המאבק בקורונה. מספר המתים בסין בחצי השנה האחרונה קטן ביחס לאוכלוסייתה:  4,641 איש ואישה מקרב 1.4 מיליארד אזרחים. זאת, למרות ההתפרצות האחרונה של המחלה בעיר שנחאי, בה מתגוררים 23 מיליון תושבים. הצלחתה של סין נזקפת לזכות מדיניות של הגבלות וסגרים תחומים בזמן, ברובעים ובמקומות שהם מוקדי התחלואה.

במקום ללמוד מסין, מעדיף המערב לתקוף אותה. באמצעות הסתה ותעמולה זולה הופכות ממשלות המערב את סין לאויבת ולמטרה הבאה של נאט״ו שמתגבר את כוחותיו  בים הסיני.

אפשר היה למנוע את המלחמה באוקראינה, או לפחות לקצר את משכה – לו היה המערב נמנע מללבות את האש בעוד נשק. אפשר למנוע את המלחמה הבאה נגד סין, אם ייבלם שיגעון ההתפשטות של ארה"ב ונאט״ו.