fbpx

במהלך חודש מארס: מחווה בסינמטק ירושלים למפיקה הוותיקה אסנת טרבלסי

עבודתה של טרבלסי בוחנת במבט ביקורתי את המובן מאליו בחברה הישראלית

במהלך חודש מארס תתקיים בסינמטק ירושלים מחווה למפיקה הוותיקה אסנת טרבלסי. טרבלסי, המביאה למסך קולות אחרים ומאתגרים, גדלה באשדוד ולמדה בחוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב במחזור 1986, ממנו יצאו כמה מן היוצרים החשובים בקולנוע הישראלי העכשווי: חגי לוי, ארי פולמן, איתן פוקס, רני בלייר ומנשה נוי.

במהלך הלימודים הייתה טרבלסי המפיקה הראשית של המחזור. בסיום הלימודים מצאו רבים מחבריה למחזור הזדמנויות לפתח את הקריירה שלהם בערוץ 2. אולם טרבלסי השתלבה בתעשייה מכיוון אחר. בעשור הראשון אחרי לימודיה עבדה בהפקות שונות, ואחר כך השתלבה בשוק הפרסומות והחלה להפיק סרטי תעודה.

כאשר פתחה בקריירת ההפקה התיעודית שלה בראשית שנות האלפיים, פנתה טרבלסי לכיוונים פוליטיים מובהקים. ב"הילדים של ארנה" חזרה יחד עם ג'וליאנו מר-חמיס אל ילדי מחנה הפליטים בג'נין, שהשתתפו בכיתת התיאטרון שהקים יחד עם אמו לפני שנות אוסלו.

בהמשך התמקדה טרבלסי בעיקר בהפקת סרטים הבוחנים במבט ביקורתי את המובן מאליו בחברה הישראלית – הסכסוך הישראלי-פלסטיני ("עזה שדרות", "שדות אדומים", "ג'אפה"), פערים חברתיים ומעמדיים  ("אשכנז", "המדריך לג'נטריפיקציה"), מצוקתם הקשה של מהגרים ופליטים ("כופר נפש", "חיים רגילים") ומעמדן של נשים משכבות שונות באוכלוסייה ("גולה סנגם", "המלכה חנטרישה", "מסורבות" ו"אין סנטימנטים").

בצד העשייה הקולנועית, הייתה טרבלסי מעורבת במיזמים תרבותיים בעלי מאפיינים מאתגרים דומים, בהם "מפגשים מזווית כהה" ו"מועדון הכיבוש". טרבלסי היא משתתפת פעילה בפורומים שונים לקידום הקולנוע בישראל.

הפעילות הקולנועית והתרבותית של טרבלסי היא של יוצרת מחויבת, שאמנותה מציעה לקהל סיפורים ונקודות מבט מתריסים שאינם תמיד פשוטים ונוחים לעיכול. היא מעלה לדיון נושאים ומחלוקות שאינם זוכים בתשומת לב. לאחר למעלה משני עשורים של עשיה, מגדירה גישה עיקשת ובלתי מתפשרת זו את טרבלסי כאחד הכוחות המשפיעים בקולנוע הישראלי.

 

תושבי יפו, מתוך "המדריך לג'נטריפיקציה" (צילום מסך)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן