הלכה לעולמה הוגה הדעות והפעילה הפמיניסטית האמריקאית בל הוקס

בל הוקס, סופרת והוגה פמיניסטית, פרופסור ללימודים אפריקאיים ואפרו-אמריקאיים ופעילה חברתית, הלכה לעולמה (15.12) בגיל 69. בל הוקס הוא שם העט של גלוריה ג’ין ווטקינס, שהקדישה את חייה למאבק בדיכוי ובאפליה של נשים שחורות. את שם העט שאלה מסבתה של אמה, וכתבה אותו כל חייה באותיות קטנות בלבד, כאקט פוליטי של הסטת המיקוד משם המחברת אל הנושאים עליהם כתבה.

הוקס הייתה פמיניסטית שמאלית-רדיקלית, שכן כתיבתה עסקה לא רק באפליה מגדרית אלא גם בהצטלבותה עם אפליה גזענית ומעמדית, המשמשות כולן אמצעי דיכוי ושליטה תחת הקפיטליזם. היא ביקרה בחריפות את הגל השני של הפמיניזם, ובמיוחד את הפמיניזם הליברלי הלבן שחתר לשיפור חייהן של נשים בורגניות בעודו מתעלם מצורות הדיכוי הייחודיות מהן סובלות נשים שחורות בארה”ב.

הוקס השאירה אחריה מורשת חשובה של ביקורת חברתית ומעמדית אנטי-גזענית ואנטי-קפיטליסטית, אותה ראוי ללמוד וליישם גם כיום. הביקורת שלה על הפמיניזם הבורגני רלוונטית במיוחד נוכח הפמיניזם הקולוניאלי הרווח בישראל כיום.

ממשפחה ענייה לקריירה אקדמית

בל הוקס נולדה בקנטקי בשנת 1952 וגדלה תחת חוקי ג’ים קרואו – חוקי ההפרדה הגזענית שהיו נהוגים במדינות הדרום של ארצות הברית. משפחתה השתייכה למעמד הפועלים: אביה עבד כשרת ואמה הייתה מטפלת ועוזרת בית בבתיהן של משפחות לבנות. הוקס התחנכה בבתי ספר לשחורים בלבד, ורק לקראת סוף שנות השישים התקבלה לתיכון הופקינסוויל המעורב, שם סיימה את לימודיה.

הוקס השלימה תואר ראשון באנגלית באוניברסיטת סטנפורד בשנת 1973, וב-1976 השלימה לימודים מתקדמים באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון. בשנה זו פתחה בקריירה אקדמית כמרצה באוניברסיטת דרום קליפורניה. בתקופה זו כתבה את אחת מעבודותיה המכוננות, שבחנה את ההשפעה של גזענות ושל סקסיזם על נשים שחורות, על תנועת זכויות האזרח האמריקאית ועל תנועות פמיניסטיות מאז הסופרג’יסטיות ועד שנות השבעים.

טענתה החשובה של הוקס הייתה כי ההצטלבות של סקסיזם וגזענות בשנות העבדות תרמה לכך שנשים שחורות סבלו מהיחס הגרוע ביותר, ויחס זה השתמר אל מעבר לתקופת העבדות ונתן את אותותיו אף ביחסן של תנועות מחאה נשיות כלפי נשים שחורות. בשנת 1983 קיבלה בל הוקס תואר דוקטור מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז. את התזה שלה כתבה על עבודותיה של הסופרת האמריקאית טוני מוריסון.

נגד הפטריארכיה והאימפריאליזם

הוקס הקדישה את פועלה וכתיבתה למאבק בפטריארכיה האימפריאליסטית, הגזענית והקפיטליסטית. היא ראתה בדיכוי הנשים בארצות הברית בכלל, ובדיכוי הנשים השחורות בפרט, תופעה שאינה מעוגנת אך ורק בסקסיזם; מבחינתה, הפטריארכיה האמריקאית האחראית להכפפה של נשים ולאפלייתן קשורה קשר הדוק בתהליכים פוליטיים וכלכליים, ובראשם האימפריאליזם האמריקאי והמערכת הקפיטליסטית. לטענתה, מערכות אלה נבנו על עבדות וניצול כוח העבודה של שחורים בכלל ושל נשים שחורות בפרט.

בספרה “פמיניזם זה לכולם”, שיצא לאור בשנת 2000, מתארת הוקס כיצד התעלמו תנועות פמיניסטיות בשנות השישים והשבעים ממאבקן של הפועלות השחורות ופעלו להשגת מטרות שנגעו רק לנשים לבנות מהשכבות המבוססות. אחת מטענותיה החשובות של הוקס היא שנשים שחורות היו חלק משוק העבודה מאז שהובאו לאמריקה כשפחות. לכן, המאבק הפמיניסטי על זכותן של נשים להשתתף בשוק העבודה לא סייע לנשים שחורות בנות מעמד הפועלים, שכבר הועסקו ממילא במפעלים ובמקומות עבודה אחרים.

בדומה להוגות מרקסיסטיות אחרות, הצביעה הוקס על פער בין הפמיניזם הרפורמיסטי והליברלי, החותר לשינויים נקודתיים בחברה אך לא רואה פסול בחברה המעמדית הקפיטליסטית, לבין הפמיניזם הרדיקלי – תנועה של פועלות בכלל ושל נשים שחורות בפרט, השואפות לעקור מן היסוד את השיטה הפטריארכלית הקפיטליסטית, ולכונן תחתיה חברה ללא מעמדות שבה אין דיכוי מגדרי וגזעני.

את יחסה לפמיניזם כמאבק שכולל חזיתות מאבק שמאליות נוספות ניתן לראות במובאה להלן מתוך ספרה “פמיניזם זה לכולם” (בתרגומה של דלית באום, הוצאת פרדס):

“דמו בנפשכם עולם שאין בו דיכוי, עולם שבו נשים וגברים אינם בהכרח דומים, ואפילו לא תמיד שווים, אבל כל מערכות היחסים בו מושתתות על חזון של הדדיות. דמו בנפשכם את החיים בעולם שבו כולנו יכולים להיות מי שאנחנו, עולם של שלום ואפשרויות. מהפכה פמיניסטית בלבד אין בה די כדי לברוא עולם כזה – אנחנו צריכים לשים סוף גם לגזענות, לעליונות המעמדית, לאימפריאליזם. אבל מהפכה כזו תאפשר לנו להגיע למימוש עצמי מלא כנשים וכגברים, שבכוחם לבנות קהילה אוהבת, לחיות יחד ולממש את חלומות החירות והצדק שלנו, לחיות לאור האמת שכולנו ‘נבראנו שווים’.

“בואו, התקרבו. ראו כיצד יכול הפמיניזם לגעת בחייכם ובחיי כולם, ולשנות אותם. התקרבו וראו במו עיניכם מי היא ומה היא תנועה פמיניסטית. התקרבו וראו בעצמכם: פמיניזם זה לכולם”.