שני סעיפים בהצעת חוק ההסדרים של האוצר עומדים לפגוע בעובדות ובפנסיות של כלל העובדים

חוק ההסדרים לשנים 2022-2021 כולל שתי הצעות הנוגעות לפנסיות שלנו. סביב האחת מתקיים דיון ציבורי ער; סביב השנייה לא מתקיים שום דיון. ההצעה המעוררת דיון ציבורי ער נוגעת להעלאת גיל הזכאות לקצבת זקנה ולפנסיה תעסוקתית לנשים. כיום גיל הזכאות לקצבת זקנה ולפנסיה תעסוקתית עומד על 62. ארגוני החברה האזרחית וחברות וחברי כנסת רבים מציעים להעלות את גיל הזכאות ל-64, בשעה שמשרד האוצר תובע העלאה לגיל 65.

חשוב מזה, החברה האזרחית וחברות וחברי הכנסת תובעים פיצוי משמעותי לנשים בעלות שכר נמוך ונשים העובדות במקצועות שוחקים, אשר שילמו דמי ביטוח לאומי כל שנות עבודתן ואשר עד עתה היו זכאיות לקצבת זקנה ולפנסיה תעסוקתית כבר בגיל 62. אם תקבל הכנסת את הצעת האוצר, תאלצנה נשים אלה לחכות פרקי זמן נוספים (השינוי יכנס באופן הדרגתי, למשך 11 שנים, לפי ההצעה) של שכר נמוך ועבודה שוחקת.

משרד האוצר מנסה מאז 2012 להעלות את גיל הזכאות של נשים תוך שהוא טוען, בין השאר, כי העלאת גיל הזכאות לנשים תוביל לפנסיה גבוהה יותר, היות והן תוכלנה לצבור כמה שנים נוספות של חסכון לקצבת זקנה ולפנסיה. אלא שטיעון זה תופס בעיקר כאשר מדובר בנשים בעלות שכר גבוה.

ההצעה שהאוצר מקדם, כמעט בחשאי בלא דיון ציבורי ראוי לשמו, היא ביטול ההסדר ארוך השנים לפיו חלק – 30% – מהחיסכון הפנסיוני של העובדות והעובדים בישראל מושקעים באגרות חוב ממשלתיות מיועדות הנושאות ריבית שנתית מובטחת של 4.48% בתוספת המדד. עתה בא האוצר ומציע להשקיע את כל כספי החסכון הפנסיוני בשוק ההון. אם הצעה זו תתקבל – ולאור היעדרו המוחלט של דיון ציבורי סביר להניח כי היא אכן תתקבל בקלי קלות – כל כספי החיסכון הפנסיוני שלנו יושקעו בשוק ההון.

בשנים האחרונות, שוק ההון משיא רווחים גבוהים יותר מאגרות חוב ממשלתיות מיועדות. אולם נשאלת השאלה: מה יקרה אם המגמה תשתנה? מה יקרה בעת משבר כלכלי? האוצר מציע שהמדינה (האוצר) יעריך אחת לחמש שנים את החסכונות הפנסיוניים, והיה אם התשואה שהם משיאים בשוק ההון נמוכה מזו שהיו משיאים אילו נותרה בעינה המדיניות הנוכחית, המדינה תשלים את ההפרש עד לרמה של 4.86%. יפה – אך מה אם גם המדינה עצמה תהיה שרויה במשבר? האם נוכל לסמוך על ההבטחה של חוק ההסדרים? מי שאומר כן, שיקום.

על פניו, אין קשר בין שתי הצעות אלה בחוק ההסדרים. אבל הקשר קיים גם קיים. ההעלאה של גיל הזכאות של נשים לפנסיה תעסוקתית אמורה לייצר עבורן רווחים גדולים יותר ופנסיה גבוהה יותר. אולם אם הממשלה לא תעמוד בהתחייבותה להשלים את מה ששוק ההון לא יצליח לייצר, הנשים עלולות לקבל פנסיות קטנות יותר ולא פנסיות גדולות יותר.

אנו מציעות לחברי ולחברות הכנסת ולארגוני הנשים להוסיף גם את ההצעה השנייה (העברת כל החסכונות הפנסיוניים לשוק ההון) למסע ההתנגדות שלהן להצעה להעלאת גיל הזכאות לנשים — ולדחות אותה על הסף.  נוסיף כי היועצת המשפטית לכנסת המליצה אף היא לפצל את ההצעה השנייה מחוק ההסדרים ולדון בה בהליך חקיקה רגיל, היות ו”להסדר עשויות להיות השלכות משמעותיות על ציבור החוסכים בישראל”.