צל חדש הוטל על הפוליטיקה הקפריסאית: הימין הלאומני מגבש את דרכו

צל חדש הוטל על הפוליטיקה הקפריסאית. לא הרבה ידוע בחו”ל על הימין הקיצוני במדינה, אך פריצת הדרך של מפלגת “אלם” בבחירות הכלליות במאי 2021 העלתה אותה על המפה ככוח קבוע. בעת היווסדה בשנת 2008, הייתה התנועה סניף מקומי של המפלגה הניאו-נאצית היוונית “השחר הזהוב”. אך בהמשך התפצלה ממנה ושינתה את שמה ל’חזית העם הלאומית’ (בראשי תיבות ביוונית: ELAM), ככל הנראה מסיבות משפטיות.

למרות שההקשר הפוליטי הקפריסאי שונה, שתי המפלגות השתמשו באותו מתכון פוליטי. כמו השחר הזהוב, גם תדמיתה של אלם היא קיצונית ופופוליסטית. הנהגת המפלגה מתמקדת באתנו-צנטריזם כדי לקדם את הנרטיב לפיו המהגרים הזרים הם המונעים מהקפריסאים היוונים גישה בסיסית למקומות עבודה ולמשאבים.

אלם תומכת בשוביניזם ברווחה: היא הצהירה בבירור כי יש להגביל זכויות לקפריסאים היוונים בלבד. המפלגה מתנגדת לאסלאם, לרב-תרבותיות ולהגירה. היא גם מתנגדת לנוכחות הטורקית בקפריסין. במהלך שיא משבר הפליטים באירופה, לפני שנים אחדות, נקטה המפלגה עמדות קיצוניות.

לאחר שנעצרו הפוליטיקאים הבכירים של השחר הזהוב ביוון בשנת 2013, הפגינו אלם והנהגתה מחוץ לשגרירות יוון בקפריסין נגד מה שהם כינו “הליכים לא הוגנים ולא-חוקתיים”. למרות מחאתם, לאחרונה הורשעו מנהיגי השחר הזהוב ונכלאו ומפלגתם הוצאה אל מחוץ לחוק. צעד זה גרם לסיום חטוף של השותפות בין שתי המפלגות האחיות. מנהיג אלם, כריסטוס אנטוניו, אמר כי מפלגתו צועדת בדרכה ואינה יכולה להיות “אחראית לפעולות של מפלגות אחרות במדינות אחרות”.

המשבר הפוליטי הארוך בקפריסין העמיק בעשור האחרון כתוצאה מקשיים כלכליים. ישנו, כמובן, קשר הדוק בין משברים כלכליים-פוליטיים להופעתן של קבוצות ימין קיצוני.

המשבר הפיננסי שפרץ לאחר ההתרסקות הכלכלית של 2008, וגלי ההגירה של פליטים לאי בעשור האחרון, סייעו  לעלייתה של אלם. בהתמודדות הראשונה שלה, בבחירות הכלליות של 2011, לא הצליחה המפלגה לזכות בייצוג בפרלמנט. אך היא המשיכה בפעילותה, ובבחירות בשנת 2016 זכתה בשני מושבים בפרלמנט הקפריסאי. לאחרונה, בבחירות במאי 2021, זכתה אלם כבר ב- 6.8% מהקולות ובארבעה מושבים בפרלמנט.

אלם גם התקרבה, הרבה יותר מהשחר הזהוב ביוון, להשתתפות בממשלה. לאחר הבחירות הכלליות במאי 2021, הציע ניקוס אנסטסיאדס, נשיאה הניאו-ליברלי של קפריסין, ממשלה קואליציונית עם מפלגת “העצרת הדמוקרטית” וביקש גם מאלם להשתתף בממשלתו. אנטוניו דחה את ההצעה. לא ברור מדוע נחשבה מפלגת הימין הקיצוני שותפה לגיטימיות בעיני הנשיא, אך הפנייה אליה למלא תפקיד בממשלה מעידה על הלגיטימיות בה זכתה ככוח בפוליטיקה הקפריסאית.

יוון, טורקיה וקפריסין

מאז תחילת מגיפת הקורונה מקדמת אלם סדר יום פוליטי של שנאת זרים קיצונית. כאשר הודיע הנשיא אנסטסיאדס על החלטתו לסגור לחלוטין את “הקו הירוק” (קו הגבול בין הרפובליקה הקפריסאית לאזור הכבוש מאז 1974, אותו מכנה טורקיה “המדינה הטורקית של צפון קפריסין”) כדי לחסום כניסת פליטים לקפריסין, תמכה אלם בהצעה אך דרשה צעדים נוספים, קשים יותר, נגד הגירה.

מזה חדשים מלבה אלם חרדות מפני התפשטות טורקית מואצת במהלך המגיפה. המשא והמתן ארוך השנים המתנהל בין קפריסין לטורקיה בנושא איחוד האי כושל. זאת למרות שהחלטות האו”ם קראו לשני הצדדים להקים פדרציה דו-אזורית דו-קהילתית. גורמים טורקיים (ויווניים-א”א) דחו את הצעות האו”ם. אנטוניו ואלם קראו לנשיא אנסטסיאדס ולפרלמנט הקפריסאי לבטל כל שיחות ומשא ומתן ולנקוט עמדה אגרסיבית יותר נגד הממשלה הטורקית.

שכתוב ההיסטוריה

אלם דאגה בשנים האחרונות להתרחק מהשחר הזהוב. קשה היום למצוא תמונות של חבריה המתייצבים לצד חברי המפלגה היוונית הבלתי-חוקית, או מצדיעים במועל-יד נאצי באירועים משותפים של אלם והשחר הזהוב. גישת מחיקת העבר בהחלט עובדת, כפי שמעידה ההצלחה בבחירות לפרלמנט השנה.

ניכר שאלם נמצאת בתהליך שינוי לגרסה קלילה יותר, פחות אגרסיבית, של השחר הזהוב. אנטוניו מחקה כנראה את הגישה שנוקטים פוליטיקאים אירופים מהימין הקיצוני, דוגמת מתאו סלביני באיטליה ומרין לה-פן בצרפת, שנועדה להרחבת התמיכה הציבורית בהם תוך התמקדות בנושאי ההגירה והשחיתות.

המפלגה החלה גם לנקוט בטקטיקה של שיתוף פעולה בפרלמנט. לאחרונה תמכה אלם בהצעות התקציב של הממשלה וסיפקה תמיכה חשובה ליו”ר הפרלמנט. כאשר נראה כי מועמד הממשלה לתפקיד עשוי להיכשל, אלם התייצבה לצדו ובכך מנעה הצבעה חוזרת.

זה קו שקשה לאלם להסתגל אליו. מפלגות מסוג זה משגשגות באמצעות רטוריקה אנטי-אליטיסטית. פחות אנטי-אליטיסטיות ותקשורת יותר ידידותית עם מפלגות פוליטיות יריבות הופכות את אלם לישות מערכתית (ממסדית) בפוליטיקה הקפריסאית. אלם לומדת בבירור מהטעויות של השחר הזהוב ומתכוונת להפוך גרסה בוגרת יותר של מפלגת האחות שלה לשעבר ביוון. ההתנתקות מהשחר הזהוב יכולה להיות צעד ראשון בעיצוב עתיד פוליטי חדש. הפוליטיקה של הימין הקיצוני אמנם ספגה מכה ביוון, אבל היא עולה על מסלול אחר בקפריסין.

המאמר פורסם במקור באתר “דה קונברסיישן”. תרגם וערך: אבישי ארליך