fbpx

כתבת 'כלכליסט' ויקי אוסלנדר בהסכת גל חד"ש על המזימות של המיליארדרים

כיצד מתחמקים העשירים ממסים, האם ממשל ביידן מאתגר את הניאו-ליברליזם, ומה הקשר בין ביל גייטס לקורונה

ההערצה לבעלי ההון הגדול מסוגם של ג'ף בזוס ואילון מאסק תופסת מקום ניכר בחיי המערב הקפיטליסטי, כולל בישראל. בזוס ומאסק מטפחים לעצמם מעמד של גיבורי תרבות, כמודלים לחיקוי שיש לעקוב אחר מעלליהם. התקשורת הממסדית נוטה לסקר את פעילותם באור חיובי ולא ביקורתי, ובכך ממלאת את תפקידה כשומרת הסף של שלטון ההון.

מיליארדרים אלה, הנושאים באחריות הרבה ביותר לפערים הכלכליים העמוקים, לניצול ולהרס כדור הארץ, לא רק שאינם מוקעים, אלא אף מועלים על נס כמגשימים של החלום האמריקאי-הקפיטליסטי המעודכן של המאה ה-21. השבוע ראיין ההסכת (פודקאסט) "גל חד"ש" את ויקי אוסלנדר, כתבת היומון "כלכליסט" לענייני ארצות הברית וטכנולוגיה, בנושא בעלי ההון הגדול בארה"ב. להלן קטעים מתוך הריאיון (הריאיון המלא זמין באתר "זו הדרך"):

לפני כמה חודשים דיווחת בעיתון "כלכליסט" כי 25 האנשים העשירים ביותר בארה"ב שילמו בין השנים 2014 ל-2018 רק כ-3% מס פדרלי על הכנסותיהם, בעוד ששיעור המס ששילם משק הבית החציוני היה 14%…

הנתונים המעניינים הללו מקורם בתחקיר של הארגון "רפבליקה". הארגון קיבל הדלפה של עשרות אלפי מסמכים העוסקים בהחזרי מס של אותם עשירים – מסמכים שהם בדרך כלל חסויים. מדובר בהצצה יוצאת דופן לתוך שיטות הפעולה שלהם, שמראה כיצד מתחמקים המיליארדרים מתשלום מס. התחקיר מצביע על כך שהאנשים העשירים ביותר בארה"ב כמעט שלא מדווחים על הכנסות. בשונה מהעלמת מס, שהיא התחמקות בצורה לא-חוקית מתשלום מיסים, מדובר כאן בפעולה שנעשית לחלוטין במסגרת החוק.

איך זה עובד? בעלי הון מדווחים בפני רשויות המס על הכנסות קטנות מאוד. לדוגמא, בעלי ההון הגדול לא משלמים לעצמם שכר, אלא נוטלים מניות ואופציות. מנכ"ל עשיר מאוד עשוי לקחת לעצמו רק דולר אחד כשכר, ולעתים קרובות צעד זה מוצג כביטוי של נדיבות יוצאת דופן או פילנתרופיה. אבל האמת היא שזה לצרכי מס: אם אין תלוש שכר, למס הכנסה קשה יותר לגלות את היקף ההכנסות.

בזוס, למשל, דיווח השנה על הכנסות של 100 אלף דולר בלבד – סכום זעיר ביחס לרווחים של אמזון. את ההוצאות האדירות של אורח חייו הראוותני בזוס מממן באמצעות נטילת הלוואות, אותן הוא מחזיר מדי פעם באמצעות פדיון מניות. מול רשויות המס הוא טוען שהוא בכלל בתהליך של פרעון חובות.

תרגילים מהסוג הזה פופולריים יותר ויותר גם בארץ. אפילו אם הממשלה תעלה את שיעורי המס לבעלי ההכנסות הגבוהות, זה לא ממש ישפיע על אותם עשירים: ההכנסות המדווחות שלהם הן חלק זעיר מהכנסותיהם האמיתיות. בארצות הברית, מצטלב התחכום הגובר של בעלי ההון ועורכי הדין שלהם עם ההחלשה של רשות המסים האמריקאית (IRS) בעשורים האחרונים, דרך קיצוצים ופיטורים נרחבים. הרשות עצמה מצהירה שכבר אין לה כוח האדם הנחוץ לפיקוח על ההכנסות של העשירים. לאחרונה הצהיר ממשל ביידן על כוונתו לשקם את מערכת המס.

האם ממשל ביידן מאתגר את התפיסה הניאו-ליברלית בארה"ב?

בינתיים מתבטא האתגר בעיקר בהצהרות ובאופי השיח. זה מעניין מאוד, כי ביידן הוא "איש וושינגטון" ותיק שנמצא בפוליטיקה כבר משנות ה-70. הוא מעולם לא נתפס כפוליטיקאי פרוגרסיבי. בכל זאת כנשיא הוא נותן במה לתפיסות מתקדמות שצוברות פופולריות במפלגה הדמוקרטית. בינתיים לא ברור אם השינוי המובטח יתבטא במדיניות או יישאר ברמת ההצהרות.

בניגוד לבזוס ולמאסק השנואים בשמאל, את בעל ההון ביל גייטס שונאים בעיקר תומכי תיאוריות קונספירציה ומתנגדי חיסונים. מדוע?

ביל גייטס הוא סיפור מורכב. הוא הצליח לייצר לעצמו תדמית חיובית מאוד של מעין סבא חביב התורם לארגון הבריאות העולמי ואשר הצליח לזהות את המגיפה לפני שהיא פרצה. בניגוד למיליארדרים אחרים כמו מאסק ובזוס שהפרוגרסיבים אוהבים לשנוא, את גייטס שונאים בעיקר תומכי תיאוריות קונספירציה ומתנגדי חיסונים. אבל להאשמות כלפיו יש יסוד כלשהו במציאות.

לדוגמא: תיאוריית הקונספירציה לפיה גייטס רוצה להשתיל שבבים ולדלל את אוכלוסיית העולם מבוססת על דברים שהוא עצמו אמר. ב-2008 הוא אסף כמה מיליארדרים בולטים בניו יורק והקים מועדון שקרא לעצמו "המועדון הטוב". עשירי ארה"ב נקבצו שם ודנו בצעדים להפחתת השנאה כלפי בעלי ההון.

אחד הרעיונות שעלו שם הוא לדלל את אוכלוסיית העולם דרך השקעה בבריאות (כמובן, כשהם מדברים על דילול אוכלוסיית העולם הכוונה היא לעולם המתפתח, לא לעולם המערבי). הרעיון הוא שאם אוכלוסיית העולם תהיה קטנה יותר, כך יצטרך ההון להתחלק בקרב פחות אנשים. לא מדובר כאן בתיאוריית קונספירציה, אלא בדברים שגייטס עצמו אמר.

לגייטס, שהקרן הפילנתרופית שלו היא התורמת השלישית בגודלה לארגון הבריאות העולמי אחרי ארה"ב ובריטניה, יש השפעה עצומה על ההתמודדות העולמית עם המגפה. כשאוניברסיטת אוקספורד החלה לפתח חיסון לקורונה ללא פטנט, כך שכל מדינה בעולם תוכל להשתמש בו בחינם, גייטס התנגד.

הוא מאמין בזכויות קניין, כי באמצעותן הוא התעשר. לכן הוא הפעיל לחצים כדי שאוקספורד תכנס לשותפות בלעדית עם "אסטרהזניקה". שותפות זו מוגנת בזכויות קניין. כלומר, אי אפשר לספק את הנוסחה למדינות בעולם השלישי כדי שייצרו את החיסון בעצמן: גייטס הפעיל אפוא את השפעתו הרבה כדי למנוע פיתוח של חיסון חינמי שהיה יכול להציל מיליוני אנשים במדינות מתפתחות.

 

להאזנה לריאיון המלא:

 

 

קמפיין בארה"ב: למסות את העשירים (צילום: קומונדרימס)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן