fbpx

ראיון עם מנכ"ל מרכז מוסאוא, ג'עפר פרח: מתקפה פוליטית על הציבור הערבי

בכסות של מלחמה בעבריינות, הממשלה ממשיכה במתקפה הפוליטית על האזרחים הערבים

"זו הדרך" ראיין את ג'עפר פרח, מנכ"ל מרכז מוסאוא – לזכויות האזרחים הערביים בישראל, בנושא מבצע המעצרים בקרב האזרחים הערבים, לו ניתן השם המכובס "חוק וסדר" (עוד על פעילות מוסאוא – בעמ' 4 בגיליון השבוע של "זו הדרך").

 כמה אזרחים ערבים נעצרו במבצע?

גל המעצרים האמיתי התרחש בשבועות שלפני הודעת השר לביטחון פנים על פתיחת המבצע – עוד במהלך ההפגנות. כמעט כל הפגנה הסתיימה בעצורים. בחיפה, למשל, היו מדי ערב 25 עצורים במשך ארבעה ימים. כך גם בערים אחרות. לפי הנתונים שבידנו, מעל 1,550 אזרחים ערבים נעצרו מאז פרוץ המלחמה. ההתמודדות שלנו עם מבצע המעצרים נדרשה להיות מהירה, ותוך כדי תנועה – להקים מסד נתונים, לברר כמה עצורים יש בכל מקום ולדאוג לסיוע משפטי. אנחנו מתמודדים גם עם גל של פיטורים על רקע אפליה גזענית. ועדת המעקב הקימה צוות מיוחד לתיאום הסיוע, בו שותפות המפלגות וארגוני החברה האזרחית.

מה המשמעות, אם כך, של מבצע "חוק וסדר"?

מצב בו הדרג הפוליטי מנווט את מערכות אכיפת החוק הוא מדאיג בכל משטר דמוקרטי. התקפה של שר מתוך הממשלה, שמגייס את זרועות המשטרה נגד ציבור מסוים – נגד המיעוט הלאומי – מדאיגה אף יותר.

כשהשר לביטחון פנים הודיע על יציאה למבצע – אגב, את השם הוא העתיק מטראמפ, שיזם התערבות משטרתית אלימה נגד תנועת "Black Lives Matter", בשם "Law and Order" – כבר היו מאות מפגינים עצורים. בשבוע האחרון מתמקדת המשטרה גם במעצרים של פעילים ושל מנהיגים פוליטיים, ולא רק במעצרים של מפגינים מהשטח. למשל, לקחו אותי לחקירה בטענה שארגנתי צעירים ערבים שיתקפו יהודים – שקר גמור. גם חברי מועצות ערבים רבים ברחבי הארץ נעצרו בטענה שארגנו "הפרות סדר". נערך גל מעצרים גם כלפי משתמשים ברשתות החברתיות, כלומר אנשים שכתבו פוסטים בפייסבוק נעצרים. הממשלה מנסה להשתמש בכסות של אכיפת חוק ומלחמה בעבריינות על מנת להמשיך במתקפה הפוליטית על האזרחים הערבים, תוך שימוש בכלי המעצר הפוליטי.

בעוד שמעל 1,550 אזרחים ערבים נעצרו, בציבור היהודי נעצרו בסך הכל 150 אזרחים. מכלל העצורים הערבים עד עכשיו, כמעט 490 עדיין במעצר. ביניהם – 81 קטינים, שצריכים להיות בבית וללמוד לבגרויות ולדאוג לעתיד שלהם. והנתון הקשה ביותר, המוכיח את היקף האפליה, הוא מספר כתבי האישום: 233 כתבי אישום הוגשו נגד אזרחים ערבים, לעומת 30 כתבי אישום בלבד שהוגשו נגד יהודים.

 עולם המשפט, המציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והצדק, עוצם עין מול האפליה הגזענית הזאת?

יותר מכך – הוא מסייע לה באופן אקטיבי. ברשותנו עדויות של פרקליטים ערבים, לפיהן ניתנה הנחייה גורפת לערור נגד כל שחרור ממעצר. – המטרה – למשוך את ההליכים כמה שיותר זמן, ולהשאיר אנשים במעצר תקופות ממושכות. כמה מהפרקליטים מרגישים כמו חותמת גומי בלי שיקול דעת, ושוקלים התפטרות מחאתית. הבעיה הרצינית שאיתה אנחנו מתמודדים כעת היא המעצרים ארוכי הטווח – הארכות מעצר ומעצרים עד תום הליכים – שהם ארוכים בהרבה ממעצרי ימים (בהם יש להביא את העצור בפני שופט תוך פרקי זמן קבועים קצרים יותר – א.ב.ש). לכך נוסף העומס הכבד בבתי המשפט. המשטרה מציפה את המערכת בעצורים, ולכן הפרקליטות לא מסוגלת לבצע בחינה מעמיקה של החומרים לפני הדיונים. מצב זה גורם לתלות ולהתבססות גדולה של הפרקליטות על עבודת המשטרה.

זירה נוספת היא הזירה התקשורתית. למרות שהיחס הוא כעשרה כתבי אישום נגד ערבים על כל כתב אישום נגד יהודי, מבחינה תקשורתית הציגו מערכות אכיפת החוק מצג שווא של סימטריה באכיפה: ניפחו והבליטו כמה מכתבי האישום שהוגשו נגד יהודים, כדי לטשטש את ההתעלמות המערכתית ממרבית מעשי האלימות שביצעו יהודים.

בחיפה, למשל, כלל לא היו מעצרים של יהודים לעומת 110 מעצרים של ערבים – למרות שיש לנו עדויות על מעל 80 מקרי תקיפה נגד ערבים. איפה המעצרים וכתבי האישום נגד תוקפיהם? אבל בתקשורת מנסים לצייר נרטיב של "אכיפה שוויונית".

 למעשה, זה לא מבצע אכיפת חוק, אלא פעולת נקמה גזענית "ממלכתית". את תמונת הניצחון שביבי לא מצא בעזה, הוא מחפש עכשיו ביישובים הערביים…

אכן, בימין הסהרורי מחפשים את הערבי שאפשר להרביץ לו, כי לא הצליחו לייצר תמונת ניצחון בשטחים ובעזה. מה שקרה בשבוע שחלף זה ניסיון לדחוף אותנו ממאבק פוליטי למאבק מזוין. נתניהו ואוחנה רצו להוביל למאבק אלים, אבל האזרחים הערבים והנהגתם הפוליטית דחו זאת. בדומה להיעדר האכיפה נגד הפשע המאורגן – שזו מדיניות מכוונת שנועדה לייצר כאוס בחברה הערבית – גם תהליך זה, של הדבקת תדמית אלימה לחברה הערבית תוך הצגתה כעבריינית, נועד לתת גיבוי לשימוש בכלים אלימים ולא-דמוקרטיים מצד המשטרה.

היום, בניגוד לאוקטובר 2000, השימוש בנשק חם מצד המשטרה מצומצם. כנופיות הימין רצחו שני אזרחים ערבים. הכלי העיקרי של המשטרה הוא המעצרים: מעצרים בלילות, אלימות בתחנות המשטרה, השפלות בחקירות שב"כ – בדומה למה שנעשה בעקבות יום האדמה ב-1976. אנו מזהים זליגה של שיטות השליטה בשטחים הכבושים לתוך ישראל, כולל מעצרים המוניים, פעילות נרחבת של השב"כ, ושימוש בהפללה על מנת ליצור בשוליים התנגדות אלימה.

כיצד עלינו להתמודד עם המהלך של ביבי ואוחנה?

בימים הקרובים נכריז על הפגנות מול תחנות המשטרה. אחרי אירועי אוקטובר 2000, אמר לי חבר מתנדב: "ככל שהחברה הערבית תתחזק, כך ינסו לשבור אתכם יותר. האלימות תגבר ככל שתתחזקו". זה מה שראינו ביום האדמה ובאוקטובר 2000, ולזה אנחנו עדים כיום. החברה הערבית התחזקה, ומכאן התגובה האלימה של השלטונות. אך ישנן גם מגמות חלופיות בישראל: החברה האזרחית והכוחות הדמוקרטים היהודיים, שפועלים להגברת השותפות.

מנכ"ל מוסאוא, ג'עפר פרח (צילום: מוסאוא)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן