fbpx

בית הדין הפלילי הבינלאומי חייב לדון בעינויים שמבצעים שירותי הביטחון

בית הדין הבינלאומי אמור להיכנס לפעולה כאשר מדינה אינה רוצה או אינה מסוגלת להעמיד לדין את האשמים

לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יש סמכות לדון בתיקים שעניינם פשעי מלחמה שבוצעו בשטחים הפלסטינים – הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה – הן על ידי אזרחים ישראליים והן על ידי פלסטינים. אמנם, הבקשה שהפנתה התובעת הראשית לבית הדין לפסוק בעניין, מתייחסת רק לנושאים בהם מצאה בינתיים כי יש יסוד להאמין שבוצעו פשעים – מפעל ההתנחלויות, פגיעה באזרחים במסגרת מבצע "צוק איתן" ב-2014 (הן מצד ישראל והן מצד חמאס), והירי במפגינים בצעדות השיבה ברצועת עזה ב-2018 – אך רשימה זו עשויה להתרחב בהמשך, בהתאם לראיות שתניב החקירה. לא מן הנמנע שהחקירה תכלול גם את עבירת העינויים, שכן עינויים הם פשע מלחמה על פי המשפט הבינלאומי ועל פי חוקת בית הדין, כאשר הם מבוצעים בהיקף נרחב או כחלק ממדיניות כוללת.

עיקרון יסוד לפיו פועל בית הדין הוא עיקרון המשלימות: בהתאם לחוקת בית הדין, בית הדין ייכנס לפעולה רק במקרים בהם נראה שהמדינה בה לכאורה בוצעו פשעים אינה רוצה, או אינה מסוגלת, לנהל חקירה כנה ולהעמיד לדין את האשמים.  בהקשר של עבירת העינויים, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל טוען מזה שנים שישראל מעניקה בפועל חסינות מהעמדה לדין לחוקרי שב"כ המבצעים עינויים. לפי הנתונים שאוסף הוועד, מעל 1,300 תלונות שהוגשו ליועץ המשפטי לממשלה לא הניבו אפילו כתב אישום אחד, ולמעשה רוב מוחלט של התיקים אפילו לא צולח את שלב הבדיקה המקדמית.

החלטתו השערורייתית של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לסגור את תיק החקירה כנגד חוקריו של סאמר ערביד, שנעצר בשנת 2019 כשהוא בריא ושלם, וכעבור יומיים הגיע לבית החולים במצב רפואי קשה, שנגרם כמעט בוודאות מעינויים שעבר בחקירתו בשב"כ – החלטה שכבר ספגה ביקורת קשה מצד רבים בארץ ובעולם – היא הדוגמא המובהקת לחסינות זאת, הלכה למעשה: אם אפילו במקרה בו אדם שנעצר בריא ושלם כמעט ומת במהלך חקירת שב"כ, המערכת לא מוצאת לנכון להגיש כתבי אישום כנגד איש – באיזה מקרה היא כן תעשה זאת?

החלטת בית הדין אינה רגע משמח עבורנו; אנו, בוועד הציבורי נגד עינויים, רואים ומבינים את ההתנגדות שמביעים אזרחים ישראלים לנוכח ההחלטה, והחשש מפני השלכותיה העתידיות. אנחנו גם צופים בדאגה את גל ההסתה שעלול להגיע כנגד ארגוני החברה האזרחית, שמזה שנים מתריעים כנגד הפרות זכויות אדם שמבצעת המדינה, וקוראים לה לשנות את דרכיה. מאידך, יש בהחלטה גם פתח חדש לתקווה עבור קורבנות המדיניות הנוכחית של ישראל, שעד כה לא זכו לצדק.

אנו רואים בהחלטת בית הדין, והחקירה הצפויה להיפתח בעקבותיה, קריאת השכמה למערכת המשפט הישראלית: אם ישראל היא אכן מדינה מתוקנת, שאינה זקוקה לעזרת הקהילה הבינלאומית כדי לנהל משפטי צדק, עליה להתחיל לחקור ולהעניש בגין הפרות חמורות של זכויות אדם הנעשות בשמה, ובראשן עינויים. זהו לא רק הצעד החכם והאחראי באמצעותו יכולה ישראל להגן על אזרחים ישראליים מפני העמדה לדין בחו"ל – זהו גם הצעד המוסרי והמתבקש, כדי שנוכל באמת להיקרא מדינה מתוקנת, חופשית מעינויים.

פאטו בנסודה, התובעת הראשית היוצאת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (צילום: בית הדין הפלילי הבינלאומי)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן