החודש לפני 100 שנה, בין ה-1 ל-8 בספטמבר 1920, התרחש בעיר באקו אירוע היסטורי מיוחד במינו. בירת אזרבייג'ן הסובייטית אירחה באותם ימים את "הקונגרס הראשון של עמי המזרח", שהתכנס ביוזמת הקומינטרן במטרה להפיץ את דבר מהפכת אוקטובר לעמי אסיה. קונגרס באקו, כפי שמכונה אירוע זה על פי רוב, הוא ציון דרך חשוב בתולדות התנועה הקומוניסטית העולמית: הייתה זו הפעם הראשונה בה נערך כינוס קומוניסטי בינלאומי
ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות ובמכללות עומדים להכריז סכסוך עבודה. יצוין שמרצי הסגל הזוטר מהווים את רוב כוח ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה. אסיפות מקוונות של אנשי הסגל הזוטר ייערכו בימים הקרובים על מנת לאשר את ההכרזה. מהוועד המתאם של הארגונים נמסר "אנחנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה עקב התעלמותם של ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), ועד ראשי המכללות (ור"מ), הוועדה לתקצוב ולתכנון של ההשכלה הגבוהה (ות"ת) והממונה על
סיעת חד"ש בכנסת מתנגדת להארכת התוקף של ההנחיות המאפשרות למעסיקים לחייב עובדים ב-14 שעות עבודה ביום. לדברי חברי הכנסת של חד"ש "שוב מאריכה הממשלה את ההיתר לנצל עובדים בחסות הקורונה, כמחטף בחג כדי שלא לאפשר הערות הציבור או דיונים בוועדות הכנסת". עוד הדגישו בחד"ש ש"המחטף נעשה בשעה שמאות אלפים מובטלים בכפייה, בוחרת הממשלה דווקא להתיר שבוע עבודה וימי עבודה ארוכים להחריד במקום לעודד תעסוקה מלאה
סניף מק"י ת"א עורך סדרת מפגשי קריאה ודיון במאמר "מעמד, מפלגה והאתגר של שינוי המדינה" שפורסם בשנתון "הרג'יסטר הסוציאליסטי" (2017) מאת הכותבים המרקסיסטיים סם גינדין וליאו פאניץ’, ובקטעים מהספר שנכתב בעקבותיו, “אסטרטגיה סוציאליסטית כיום”, שמהדורה חדשה שלו יצאה ממש בחודשים האחרונים. הספר דן בשלושה ניסיונות עכשוויים להתמודדותה של פוליטיקה סוציאליסטית עם אתגר תפיסת השלטון במדינה דמוקרטית: מפלגת סיריזה ביוון, עלייתו של ג’רמי קורבין לראשות מפלגת
הפגנה גדולה של עובדי התרבות הערבים התקיימה בחיפה (8.8), במחאה על מדיניות הממשלה כלפי תחום התרבות בכלל, וכלפי והתרבות הערבית בפרט. המוסיקאית אמל מורקוס, ממובילות המחאה ופעילה במפלגה הקומוניסטית הישראלית, שוחחה השבוע עם "זו הדרך" על מאבקם של האמנים הפלסטינים בישראל ועל חשיבותן הציבורית של האמנות והתרבות. מי יזם את המחאה? המחאה התארגנה ביוזמת קבוצת אמנים פלסטינים אזרחי המדינה בתחומי המוסיקה, השירה, התיאטרון והאמנות הפלסטית. מאוחר יותר הצטרפו
לממשלת הימין יש בעיה. ליתר דיוק, יש לה המון בעיות. אחת מהן היא איך להטיל את העול של שיקום המשק הקפיטליסטי בעקבות משבר הקורונה על כתפי העובדים, הגמלאים והמובטלים. לכאורה, נוקטת הממשלה במה שהכלכלנים מגדירים "מדיניות מרחיבה", קרי: הוצאת תקציבים מוגברת כדי לתת מענה מהיר למצוקות המשק והחברה. למשל, המענק שכל אזרח ותושב במדינת ישראל אמור לקבל הודות ל"נדיבותו האישית" של הוד מעלתו ראש הממשלה.
"לא צריכים קיצוצים – לא בתקציב חד שנתי ולא בתקציב דו שנתי. בזמן משבר כזה – כל קיצוץ הוא אסון. מה שנדרש הוא הרחבה תקציבית והשקעה חברתית", כך אמרה אמש (שני) ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) בתגובה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו. ח"כ עאידה תומא–סלימאן בהפגנת העובדות הסוציאליות השובתות בנצרת, 16 ביולי 2020 (צילום: זו הדרך) נתניהו אמר אתמול בישיבת סיעת הליכוד כי "יש צורך בתקציב מיידי ולא דו שנתי בכדי לייצב את המשק". "צריך להעביר תקציב מיידי כדי שנוכל להזרים עוד
