תרבות

ספרו של ד”ר אמיר לוקר-בילצקי, “חגים של מהפכה – הזהות הקומוניסטית בישראל, 1965-1919”, יצא לאור באחרונה בהוצאת האוניברסיטה הממלכתית של ניו-יורק. לוקר-בילצקי, עמית מחקר באוניברסיטת קונקורדיה בקנדה, עוסק בספר בטקסים ובסמלים שאפיינו את הזהות הקומוניסטית הישראלית הייחודית. זו בלטה מול ונגד הזהות היהודית-ציונית וזהויות אחרות מאז הקמת המפלגה ב-1919. הזהות הקומוניסטית בארץ מיזגה סממנים פועליים, תרבויות מזרח-אירופאיות ומוטיבים מזרח-תיכוניים. לכן היא גדושה סמלים פועליים-מעמדיים וסמלי

מפגש מקוון יתקיים הערב (ראשון) בשעה 18:00 בעקבות התערוכה של האמן הקומוניסטי מלך ברגר המוצגת במוזיאון תל-אביב. המפגש ייערך עם אוצרת התערוכה “התנאי לשגשוג האנושות”, רותי דירקטור. התערוכה המוזיאלית ראשונה למלך ברגר, שנולד בברזיל בשנת 1926, תוצג עד 1 במאי 2021. האמן פעל לאורך עשרות שנים מחוץ למעגלים המרכזיים של עולם האמנות. עבודותיו – משנות ה-70 ועד לשנות האלפיים, עשויות מחומרים מהטבע (כמו גרעינים, זרעים,

מכון עקבות לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני פתח במבצע גיוס משאבים, העומד להסתיים ביום חמישי הקרוב, להוצאתו לאור של הספר “הממשל הצבאי, 1966-1948 – אסופת מסמכים”. הספר כולל מסמכי ארכיון מוערים מתקופת הממשל הצבאי, המוצגים במתכונת אלבומית. הספר מעניק הזדמנות להכיר מבפנים את אחת התקופות המעצבות בהיסטוריה הישראלית. תקופת הממשל הצבאי במדינת ישראל (1966-1948) מושכחת בהיסטוריה הישראלית, ועד היום מיעטו לחקור אותה. לאורך 18 שנות קיומו של

לדברי חברת מועצת העיר ירושלים מסיעת מרצ, לורה ורטון, מוזיאון הסובלנות הנבנה על בית קברות המוסלמי ממליא במרכז העיר יהפוך לאולם אירועים. “כבר 18 שנה עובדים במקום. מדובר באלפי מ”ר במרכז העיר שניתנו למרכז שמעון ויזנטל – בתנאי שיהיה מוזיאון ציבורי מוכר. לא יצרו מוזיאון, ואפילו עוד לא ביקשו אישור לתכנית למוזיאון, דבר שבפני עצמו יכול לקחת שנים. בינתיים ביקשו להרחיב את המטבח, ייצרו אולמות

הסרט הדוקומנטרי “מסרבת” שמספר את סיפורה של פעילת רשת מסרבות, עתליה בן אבא, ושזכה בפרסים בפסטיבלים בינלאומיים מוקרן כעת בסינמטק תל-אביב לצפייה ביתית. בן אבא סירבה לשרת בצבא כיבוש לפני כארבע שנים וישבה 110  יום בכלא. עם צאתה מהכלא אמרה: “לפני ואחרי היו ויבואו סרבניות וסרבני מצפון נוספים, תנועה הולכת וגדלה של צעירים שלא מהססים לומר– עד כאן”. הסרט הישראלי באורן 95 דקות, עלה אשתקד

החודש עלה לאוויר הפרק האחרון בסדרת הדרמה ההיסטורית “שעת נעילה”. הסדרה, פרי הפקה של תאגיד השידור הציבורי (“כאן”), היא היקרה ביותר שהופקה בישראל עד כה. הסדרה מציגה את הימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים בחזית הגולן דרך חוויותיהם של כמה חיילים ואזרחים שנקלעו ללחימה. לפי נתוני התאגיד, בפרק הפתיחה של הסדרה צפו מעל 250 אלף איש – המספר הגבוה ביותר מאז עלייתו לאוויר של אתר

מופע מחאה שאמור היה להתקיים הערב (שלישי) מול מוזיאון תל-אביב בוטל בעקבות התערבות המשטרה. כך מסרו המארגנים “אזרחים למען התרבות”. המופע תוכן לשבוע שעבר, אך בגלל מזג האוויר הקשה הוא נדחה במספר ימים. המארגנים מתכוונים לפנות לבג”ץ. המארגנים מסרו אמש כי “לאחר דין ודברים ממושך עם משטרת ישראל ובהמשך להד התקשורתי והציבורי שנבנה סביב האירוע, משטרת ישראל הבהירה היטב באמצעות הצבת דרישות בלתי הגיוניות, עיכובים

תחת הכותרת: “מה יגידו השכנים? חיים קוויירים בחיפה 2007-1932”, נפתחה בשבוע שעבר (15.12) תערוכה חדשה במוזיאון העיר חיפה. התערוכה, הראשונה מסוגה, סוקרת את תולדות קהילת הלהט”ב בבירת הצפון. את התערוכה אצרו דותן ברום, יואב זריצקי ועדי סדקה (חברים בפרויקט ההיסטוריה הגאה החיפאית) ועינבר דרור. לדבריהם, “לקהילה הגאה בחיפה היסטוריה עשירה, מרתקת וחשובה בקנה מידה ארצי, אך היא נותרה נסתרת”. במחקר של ההיסטוריה הקווירית בישראל, כתחום

המשורר הקומוניסטי המנוח אלכסנדר פן כיכב בערב שירי מחאה שנערך אמש (שלישי) בתיאטרון יפו. זה השבוע השישי שתיאטרון יפו מעלה ערבי מחאה עם יוצרים ואמנים שעבודתם נאלצה להיפסק בזמן הקורונה. אתמול התקיים ערב הקראת שירי מחאה בהנחיית פרופ’ נסים קלדרון, בהשתתפות שחקנים, מוסיקאים, חוקרי תרבות ואנשי תקשורת, שהקריאו קטעים מאת פן, חנוך לוין, עמוס קינן, לאונרד כהן, נתן זך, דליה רביקוביץ’ ועוד. הערב, נערך ברחבת