fbpx

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׁדֶה: לזכר המורד הגדול נתן זך

בן 89 הלך מאתנו המשורר, הסופר, העורך, הפזמונאי, המתרגם, הפובליציסט ואיש האקדמיה נתן זך, אחד המנסחים החשובים של הזהות הישראלית בשירה העברית מאז שנות החמישים. זך הותיר אחריו עשרים ושלושה ספרים שהפכו קנוניים, וגם עשרות שירים שהולחנו והפכו פס הקול שלנו. אותי כבש והסעיר השיר –  "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׁדֶה". רעייתי ואני נוצרים שנים רבות ערב חוויתי, שגלש לשעות הלילה המאוחרות, כשאירחנו את המשורר נתן

ספר חדש בהוצאת מכתוב: ההתכתבות של המשוררים מחמוד דרוויש וסמיח אלקאסם

ספר חדש: "אלרסאא'ל-האגרות" – חלופת מכתבים בין שני המשוררים מחמוד דרוויש וסמיח אלקאסם, יצא לאור השבוע בהוצאת "מכתוב". מערבית: ד"ר חנה עמית־כוכבי. שני המשוררים הפלסטינים דרוויש ואלקאסם, שהיו חברי מק"י, התכתבו ביניהם בין מאי 1986 למאי 1988. מכתביהם הפכו נכס צאן ברזל של הספרות והפואטיקה הערבית המודרנית. השניים מספרים על חברות ואהבה, שירה והתנגדות, הפרטי והקולקטיבי – והרומן שנרקם ממכתביהם מודע לעצמו ודן בקיומו. דרוויש

עם אובד: תערוכה בחיפה על מצבם של העובדים בקפיטליזם המאוחר

התערוכה "עם אובד" המוצגת במוזיאון מאנה-כץ בחיפה תינעל בסוף החודש (27.11). בתערוכה מוצגות יצירותיהם של משה גת, נפתלי בזם, כריס ברדן, אליסה ג'יארדינה פאפה, ג'ורג' גרוס, יעקב דורצ'ין, יצחק דנציגר, דורון סלומונס, יעקב פינס, גיולה צילצר, קתה קולביץ, גרשון קניספל, לוסיאנה קפלון, אברהם רפאל, פרנסיס רייכנטל ויחיאל שמי. לדברי האוצרת סבטלנה ריינגולד, "התערוכה מצביעה על הקשרים בין עולם העבודה הישראלי לזה הגלובלי ושמה דגש בחיפה,

ברחבת הכניסה לתיאטרון יפו: אנו מציגים היום – ערב מחאה

כשבוע לאחר שהעלה התיאטרון הערבי-עברי בעיר העתיקה ביפו את ההצגה "אום כולת'ום" כצעד מחאתי, ואף ספג על כך קנס, נערכים מדי יום חמישי בשעות הערב ברחבת הכניסה אירועי מחאה בשל סגירת עולם התרבות ומדיניות ממשלת הימין כלפי העובדים בענף התרבות. תחת הכותרת "אין חיים בלי תרבות", נערכת ברחבת התיאטרון ביפו מחאה בהשתתפות שחקנים רבים ומוכרים, שכמה מהם נואמים ומציגים קטעים מהופעותיהם. יצוין כי המחאה קיבלה

חד"ש על מותו של נתן זך: התנגד לכיבוש והיה מחויב לשותפות יהודית-ערבית

החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש) פרסמה אמש הודעה עם מותו של  המשורר נתן זך "שותף למערכה נגד הכיבוש ופעיל לשותפות יהודית-ערבית". עוד נמסר כי במשך עשרות שנים לקח זך המנוח חלק במחאות ויוזמות שקידמו פעילי חד"ש יחד עם סופרים, משוררים ואנשי רוח יהודים וערבים. זך נמנה עם מייסדי "ועד היוצרים היהודי-ערבי" שהקימו בשנות ה-80 הסופרים אמיל חביבי ויורם קניוק.  גם יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן

יוקרן סרט תיעודי על קובה והמערכה המוצלחת נגד נגיף הקורונה

הרופאה הקובנית וליה רודריגז וד"ר הלן יפה, היסטוריונית מאוניברסיטת גלאזגו, יציגו ביום רביעי הקרוב (11.11) בשעה 18:00 סרט תיעודי חדש בשפה האנגלית: "קובה ומגפת הקורונה: בריאות הציבור, מדע וסולידריות". הצפייה בחינם, בהרשמה מראש. לדברי יפה ורודריגז, "יש הרבה מה ללמוד מהניסיון הקובני בטיפול במגיפה שגבתה כמיליון קורבנות ברחבי העולם". מאז תחילת המגיפה ועד למועד סיום עריכת הסרט ב-20 באוקטובר דווח בקובה, שאוכלוסייתה מונה כ-11 מיליון

שיתוק עולם התרבות: אירוע מחאה בתיאטרון יפו הערבי־עברי; מוזיקאים נגנו מול הכנסת

בתיאטרון יפו הערבי־עברי החליטו לא לשבת בחיבוק ידיים מול השיתוק של עולם התרבות ומחר (חמישי), ומחר יקיים אירוע בשעה 18:30 מחאה ברחבת התיאטרון (רחוב מפרץ שלמה 10 ביפו העתיקה). במחאה ישתתפו במאים, שחקנים, מוזיקאים ועובדי ענף התרבות והיא תיערך במגבלות המאבק בנגיף הקורונה. יצוין שהתיאטרון התכוון להעלות בשבועות הקרובים הצגות במחאה על סגירת מוסדות התרבות. בשבוע שעבר הועלתה שם ההצגה הראשונה ברצף של הצגות־מחאה, "אום

חיפה האדומה: פורסם ספר על תולדות הקומוניסטים בבירת הצפון

באחרונה פורסם בשפה הערבית הספר "חיפה, טביעת אצבע אדומה" (הוצאת "כלבו") שכתב המחנך וההיסטוריון אסכנדר עמל. המחקר עוסק בהרחבה בקורותיה של המפלגה הקומוניסטית ופעיליה הערבים והיהודים בבירת הצפון. בכריכת הספר: צילום של "מועדון הקונגרס" הוותיק בוואדי ניסנאס. הפרקים הראשונים דנים בהיסטוריה של חיפה החדשה, אותה הקים דאהר אל-עומר ב-1761 כעיר מוקפת חומה. הספר מתאר את התפתחות העיר מחוץ לחומה, כולל הקמת המושבה הגרמנית וצמיחת השכונות

פסטיבל סרטים סובייטים בתרגום לעברית: מחווה בסינמטק ירושלים לאולפני מוספילם

אולפני מוספילם נוסדו בברית המועצות ב־1924, בעקבות איחוד והלאמה של שני אולפנים פרטיים שנוסדו לפני מהפכת אוקטובר. במהלך תשעת העשורים האחרונים הובילו האולפנים את העשייה הקולנועית הסובייטית והרוסית, והיו בית לבמאים גדולים. בתחילת דרכם קיבלו האולפנים את השמות "מפעל הסרטים הממלכתי מס' 1" ו"מס' 3". בשנת 1926 אוחדו מפעלים אלה ובשנת 1927 החלה הקמת הבניינים החדשים באזור הרי הדרורים במוסקבה. במשך השנים החליפו האולפנים את שמם

מתוך ספר הזיכרונות של נסים ברכה: חתונה על הגג ביפו

על חלק מהגג של הקומה השלישית בבניין היפואי הייתה בנויה הדירה המאולתרת שבה התגוררתי עם הוריי ואחיותיי. החלק הלא בנוי והמזופת שימש לנו מרחב פתוח שבו בילינו אנו וחברינו ערבי אביב וקיץ רבים. בהתקרב מועד נישואיי לשמחונת אהובתי, בנינו אבי ואנוכי – בעזרת חברים, שאף הם זה עתה השתחררו כמוני משירות החובה בצבא, חדר נוסף עבור הזוג הצעיר. על הגג  נותר חלק בלתי בנוי, בו

דילוג לתוכן