"חושבים גרמניה: דיאלוג ישראלי" הוא ספר חדש מאת ההיסטוריונים משה צוקרמן ומשה צימרמן (הוצאת רסלינג, 2022, 260 עמודים), המומלץ בחום לכל המתעניין בשילוש הלא-קדוש: גרמניה, ישראל ופלסטין. המחברים הם חוקרים שמאליים ותיקים של יחסי גרמניה-ישראל. אך למרות רקעם האקדמי, פרי עטם החדש אינו נקרא כמחקר יבש, אלא כשיחה. תוכן הספר מאגד תכתובות מייל בין החוקרים, וכך חושף את הקורא באופן ראשוני ובלתי אמצעי לעבודת
"קדחת ים תיכונית", סרטה של הבמאית מהא חאג', עלה בשבוע שעבר (14.12) לאקרנים ברחבי צרפת. עלילת הסרט מתרחשת בעיר חיפה, שם גם צולם הסרט ובה מתגוררת הבימאית. הסרט, בהפקה פלסטינית, ייצג את הרשות הפלסטינית בתחרות פרסי האקדמיה האמריקאית לקולנוע (האוסקר) הקרובה. הקרנת הבכורה של הסרט התרחשה בפסטיבל קאן, בו הוא אף זכה בפרס התסריט הטוב ביותר. בניגוד לסרטיה הקודמים של הבמאית, "קדחת ים תיכונית" הופק
קתרין וינטר ורלאן מפקדת פרטיזנים צרפתיים ועיתונאית קומוניסטית נפטרה ב-22 בדצמבר שנת 2004. וינטר – ורלין נולדה ב-1925 למשפחה יהודית בעיר אודסה באוקראינה והייתה מפקדת של גדוד לוחמי גרילה במהלך הכיבוש הנאצי של צרפת, עיתונאית, משוררת ובמאית. במהלך הכיבוש הנאצי של צרפת, משפחתה עזבה את פריז והתגוררה בעיר מונפליה. בקיץ של 1942 היא מצטרפת למאבק המזוין בכובשים במסגרת קבוצת מהגרים קומוניסטים, שרובם היו יהודים וארמנים.
בתום מותחן מטלטל בן 120 דקות, גברה נבחרת ארגנטינה על נבחרת צרפת בפנדלים (18.12), והשיגה את הגביע המוזהב בפעם הראשונה מאז עשה זאת דייגו ארמנדו מראדונה ב-1986. כך הגיעה לסיומה תחרות גביע העולם בכדורגל בקטאר. משחק הגמר הוקרן במועדון הגדה השמאלית, כמו מרבית משחקי שלב ההדחה בטורניר. עם סיום משחקי הגביע העולמי הגיעה לסיומה גם סדרת ההרצאות "מונדיאל, ספורט וחברה מזווית ביקורתית" אשר התקיימה
מקובל לטעון כי מרקסיזם הוא ענף פילוסופי, אך קרל מרקס הפסיק לכתוב חיבורים פילוסופיים כאשר היה בן שלושים בערך. בבגרותו כתב ספרי כלכלה וביניהם: "לביקורת הכלכלה המדינית" ו"הקפיטל"; חיבורים בהיסטוריה ובסוציולוגיה, כגון ״ה-18 בברומר של לואי בונפרט״ ו״מלחמת האזרחים בצרפת״; וכמובן כתבים פוליטיים כגון "מניפסט המפלגה הקומוניסטית" או ״ביקורת תוכנית גותה״. קשה למצוא אפוא בכתבי מרקס הבוגר חיבורים שהוקדשו במיוחד לפילוסופיה. יוצא מן הכלל בהקשר
פסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים יחגוג השנה את מהדורתו ה-24. הפסטיבל המתקיים בסינמטק ירושלים ייפתח הערב (מוצאי שבת) ויינעל בחמישי הקרוב. הפסטיבל יקרין מעל ארבעים סרטים מעשרים מדינות, וישלב שלל אירועים מיוחדים כגון מפגשים עם יוצרים ושחקנים מהארץ ומהעולם, הקרנות מיוחדות, הרצאות, פאנלים, תחרויות סרטים נושאות פרסים והופעות מוזיקליות חיות. מערכת "זו הדרך" ממליצה על חמישה סרטים שיוקרנו במהלך הפסטיבל: "אנה והרופא המצרי" (טליה פינקל);
המשורר ומתרגם הנודע ולדיסלב ברונייבסקי נולד בפלוצק ב-17 בדצמבר 1897, בן למשפחה של האצולה הפולנית. בצעירותו הוא תמך במאבק לעצמאות פולין והשקפתו הייתה הסוציאליסטית. ברונייבסקי הצטרף כחייל במלחמה העולם הראשונה לאחר מכן גויס למלחמה שפרצה בין פולין לרוסיה הסובייטית ואף קיבל את אות הגבורה הגבוה ביותר בפולין לציון לוחמה בקרב. בסוף שנות ה-20 התאכזב ברונייבסקי מהדיקטטורה של יוזף פילסודסקי והתקרב למפלגה הקומוניסטית שהייתה בלתי-לגלית וכתב
המשורר הספרדי הקומוניסטי הנודע רפאל אלברטי נולד ב-16 בדצמבר 1902 בפוארטו דה סנטה מריה במחוז אנדלוסיה. למשפחה ממוצא איטלקי עמה בגיל 15 עבר לבירה מדריד. אלברטי רצה להיות צייר ואף הציג תערוכת יחיד בבירת ספרד ב-1922, אך מחלה ריתקה אותו לביתו, הוא נטש את הציור והחל לכתוב שירה. בגיל 23 פרסם אלברטי את ספרו הראשון שזכה לפרס הלאומי לשירה של אותה שנה. במעון סטודנטים במדריד
מועדון הגדה השמאלית בתל-אביב (אחד העם 70) יקרין במוצ"ש הקרוב (17.10) את הסרט "חיים בצל המוות". זה סרטו השישי של העורך, הצלם והבימאי הדוקומנטרי בילאל יוסף. יוסף ינכח בהקרנה יחד עם חבר הכנסת עופר כסיף (חד"ש), ואחריה יקיימו השניים שיחה פתוחה עם הקהל. יותר מ-400 אזרחים ערבים נרצחו בישראל מאז 2019. אוזלת היד של הרשויות נוכח האלימות בחברה הערבית בישראל הובילה את יוסף ליצור את
בבית הגפן בחיפה (רחוב הגפן 2) נפתחה באחרונה התערוכה ״משובש.ת משותפ.ת״. התערוכה נפתחה בצל עליית ממשלת הימין "מלא-מלא" לשלטון ובצל העלייה החדה במפלס הגזענות והאלימות. דווקא בזמנים אפלים אלה, מבקשת התערוכה להדגיש את החשיבות של יצירת מרחבים משותפים. את התערוכה אצרה יעל מסר, וזו משלבת עבודות שיצרו שמונה אמניות יהודיות וערביות במהלך 2022. האמניות הן: טליה הופמן, רחמה חמזה, לי לוריאן, יארא מחאג'נה, נואל
