כתבות מאת: אבישי ארליך

מושג המלחמה משתנה עם התפתחות הטכנולוגיה, מנגנוני המדינה והכלכלה. במחצית הראשונה של המאה ה-19 טען הגנרל הפרוסי קרל פון קלאוזביץ’ כי “המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בתוספת אמצעים אחרים”. מאז הפכו המלחמות יקרות, קטלניות והרסניות לאין ערוך. אחרי מלחמת העולם הראשונה כבר טבע הגנרל הגרמני אריך לודנדורף את המושג  “מלחמה טוטלית”. ככל שסיפוק הצרכים החומריים התבסס יותר על שרשרות עולמיות של יבוא וייצוא, הפכה הכלכלה

 פרופ’ ג’ון בונצל נפטר בשבוע שעבר בווינה. בונצל נולד בלונדון ב–1945 לפליטים יהודים שברחו לבריטניה כשאוסטריה סופחה לגרמניה הנאצית. בתום המלחמה חזרו הוריו לאוסטריה. בונצל גדל בכפר ליד וינה בו היה לאביו מפעל נייר, ונשלח לבית ספר שבו רוב בני כיתתו היו ילדי פועלים במפעל אביו. המשפחה הייתה חילונית והיהדות לא הייתה חלק מזהותו הראשונית. בנעוריו השתדל להיות מקובל בין חבריו לכיתה, ומתקופה זו נשארה

מזה שבועות נמשכת המלחמה. הקטל, ההרס והפליטות מצטברים. נאט”ו מחמשת, מאמנת ומממנת וקובעת את משך הלחימה וצורתה. א. הפלישה הרוסית לאוקראינה היא מעשה תוקפנות אימפריאליסטי, המפר את זכותו של העם האוקראיני להגדרה עצמית. לכן לעם האוקראיני זכות מלאה להתנגד לפלישה. בד בבד, יש להתנגד לנאט”ו ולהרחבתה למזרח. המלחמה היא חלק מתחרות בין-אימפריאליסטית על אזורי שליטה בין ארצות-הברית לרוסיה ובעלות בריתן. מבחינת הכוחות האימפריאליסטיים המאורגנים בנאט”ו,

העימות מתרחש אמנם על גבול רוסיה-אוקראינה, אך לא נכון להציגו כסכסוך לגבי אוקראינה. ההיסטריה הנוכחית איננה, כפי שמנסה להציגה התעמולה האמריקאית, לגבי קיומה או לגבי כיבושה של אוקראינה, אלא לגבי “זכות” ההצטרפות שלה לנאט”ו. העימות הנוכחי הוא בין רוסיה לארה”ב. עיתוי המשבר הוא בשל נחישותה  של רוסיה לא לקבל יותר את המשך האיום של ארה”ב על ביטחונה. רוסיה התנגדה להרחבת נאט”ו מזרחה מאז קריסת ברית

“גארדיאן” אינו עיתון שמאלי, אך הוא אחד העיתונים החשובים בבריטניה. עיתון זה קוראים הרבה “אנשים חושבים” בבריטניה ובעולם המערבי. לרוב תומך העיתון בעמדת ישראל, אך גם מדווח רבות על הכיבוש בשטחים הפלסטיניים ומציג באופן ביקורתי את החברה הישראלית. דבר המערכת שלו אחרי פרסום דו”ח אמנסטי על ישראל בראשית פברואר הוא נקודת ציון חשובה בשחיקה במעמדה הבינלאומי של ישראל. ציפי חוטבלי, שגרירת ישראל בלונדון, לא אהבה