'הכל בכל מקום בבת אחת': אפקטים אלטרנטיביים כדרך חדשה ליצור קולנוע

טקס פרסי האקדמיה לקולנוע (האוסקר) ה-95 נערך בשבוע שעבר (12.3). מעל לכל הסרטים שהתמודדו בלט הסרט "הכל בכל מקום בבת אחת" (דניאל קוואן, דניאל שיינרט, ארה"ב, 2022), אשר זכה בלא פחות משבעה פרסי אוסקר: הסרט הטוב ביותר; השחקנית הראשית הטובה ביותר (מישל יאו); שחקן המשנה הטוב ביותר (קי הוי קוואן); שחקנית המשנה הטובה ביותר (ג'יימי לי קרטיס); הבימוי והתסריט המקורי הטובים ביותר (בשניהם זכו דניאל קוואן ודניאל שיינרט); ועריכת התמונה הטובה ביותר (פול רוג'רס). הישגיו המרובים של הסרט הם היסטוריים, והכבוד שחלקה לו האקדמיה מבשר את עלייתו של סוג קולנוע חדש.

כמה שפחות תקציב, כמה שיותר יקומים מקבילים

"הכל בכל מקום בבת אחת" הופק בעלות של 25 מיליון דולר – תקציב צנוע בקנה מידה הוליוודי. הסרט עשיר באפקטים מיוחדים, ולאפשרות ליצור סרט כה מרשים ומעוטר בתקציב כה נמוך השלכות מרחיקות לכת. עלות הפקתו של סרט משמעותית לא רק עבור חברת ההפקה. היא קובעת גם את מידת החופש האמנותי לספר סיפורים, לספק נקודות מבט שונות ולהעביר רעיונות חזותיים חדשים. הסיפור שמספר "הכל בכל מקום בבת אחת" יכול היה להיות שונה בתכלית לו היה מופק בתקציב של 100 מיליון דולרים, שכן חברת ההפקה הייתה מתערבת בתוכנו. ואכן, עד השנים האחרונות, זו הייתה הנוסחה המקובלת בהוליווד.

עלילת הסרט מתמקדת באוולין וואנג (מישל יאו) המגלה דרך לחוות את המציאות ביקומים מקבילים. במלך הסרט, היא משתמשת ביכולות שרכשה בצירי הזמן השונים בהם ביקרה. את יכולותיה היא מביאה לביטוי, למשל, בקטעי אמנויות לחימה מורכבים. המשך הסרט מציג את ריבוי היקומים המקבילים, המשתקפים ברובם בקו העלילה המרכזי בסרט – סיפורה של משפחת מהגרים המנהלת מכבסה ומתמודדת עם מתח בין דורי.

סרט פרוע זה נמנה עם סוגת המדע הבדיוני, והוא הראשון בסוגה זו לזכות בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. סרטי מד"ב, כמו גם סרטי אימה, פנטזיה וקומדיה רומנטית מסווגים בדרך כלל כ"סרטי ז'אנר", בהם מזלזלת האקדמיה. "צורת המים" (גיירמו דל טורו, 2017) היה סרט המפלצות הראשון שזכה בתואר הסרט הטוב ביותר. "היא" (ספייק ג'ונז, 2013) ו"שמש נצחית בראש צלול" (מישל גונדרי, 2004) היו סרטי מדע בדיוני שזכו בפרס התסריט המקורי. סרטים אלה הציגו משחק מהפכני המשלב קווי עלילה מורכבים ושימוש אמנותי ויוצא דופן באפקטים מיוחדים. אולם, כאמור, המהפכנות של "הכל בכל מקום בבת אחת" היא לאו דווקא בתוכנו, אלא באופן הפקתו.

במהלך המאה הקודמת, סרטים דלי תקציב לא היססו לספר סיפורים בקנה מידה רחב. זאת תוך מתן דגש באביזרים, בתפאורה ובאפקטים מיוחדים. כך נוצרו סרטי מפלצות, מד"ב ופעולה, אשר ביצעו תחבולות עריכה והשתמשו באפקטים מיוחדים באופן לא שגרתי. אולם לקראת סוף המאה ה-20, הפך השימוש בתוכנות מחשב ליצירת תוכן ויזואלי (סי.ג'י.איי.) סטנדרט בקרב חברות ההפקה הגדולות. זה הוביל לדעיכת הז'אנר בסוף שנות ה-2000, כאשר עיני הצופים הורגלו לתוספות ממוחשבות מתוחכמות. עם התפתחות הטכנולוגיה, נתקלו ניסיונות לתוספות ממוחשבות זולות בגיחוך ובבוז.

כחלוף השנים, ההתלהבות מהשימוש בתוכן ממוחשב ובסי.ג'י.איי. בסרטים דעכה. כיום, דרושים משאבים רבים כדי לשטות בצופים באמצעות אפקטים מיוחדים. כתוצאה מכך, גם סרטים בעלי תקציבי עתק לא הצליחו תמיד לספק את הקהל. במקביל, חזרו פוקדי הקולנוע לסרטים המשלבים תפאורות ואביזרים אמיתיים, איתם השחקנים מנהלים אינטראקציה מהימנה. דוגמא לכך היא העניין המחודש של צופים מערביים בסרטי פעולה מדרום מזרח אסיה, ובפרט מאינדונזיה, הממעטים להשתמש בסי.ג'י.איי. השפה הקולנועית של סרטים אלה אף חילחלה לטלוויזיה ולסרטים מערביים.

העתיד האלטרנטיבי של הקולנוע

בצד תופעות אלה, מתחזקת מגמה המעודדת שימוש אלטרנטיבי ואמנותי בגרפיקה ממוחשבת. סרטים אלה, דוגמת "הכל בכל מקום בבת אחת", מצליחים לספר סיפורים מקוריים בעלות נמוכה באופן משמעותי מזו של סרטי "מארוול" ודומיהם. סרט המשתמש בתוכן ממוחשב עשוי בנוסחה זהה: הסוגים השונים של האפקטים המיוחדים מחוברים למכלול המשלב צילומי וידאו, רקעים ותמונות.

 את עבודת השזירה מבצע מקצוען המכונה קומפוזיטור. מקצוע זה מזכיר עבודת עריכה, אך נוסף להרכבת פריימים שונים, הוא עוסק גם בהרכבה של קטעים שונים בפריים. לרוב, יהיה זה השלב האחרון בתהליך ההפקה של סרט רווי אפקטים. ניתן להשתמש בטכנולוגיה זו בלבד כבסיס להפקת הסרט, וכאלטרנטיבה להשקעה משמעותית באפקטים ממוחשבים.

מלבד צוות אביזרים מיומן וצוות פעלולנים מהונג קונג, העסיקה הפקת "הכל בכל מקום בבת אחת" צוות גמר-הפקה שהורכב מחמישה אנשי מקצוע בלבד (!). אנשי הצוות הם במאים בעצמם, והם שזרו את האפקטים המיוחדים בעזרת תוכנת הקומפוזיטינג "אדובי אפטר אפקט" (עליה עבדו מהבית במהלך מגפת הקורונה). כל סצנה בסרט מנוהלת על ידי אדם אחד מתחילתה עד סופה, ורוח האלתור ניכרת בו: המעבר בין הממדים נעשה לעיתים באמצעות הרצה אחורה במהירות גבוהה של צילום יומיומי המציג הליכה בעיר. קטע בהילוך איטי, בו נראית בתה של הגיבורה מחזיקה כלי נשק שונה בכל פריים, נוצר בשזירת כמות גדולה של דימויים מספריית תמונות אינטרנטית.

מי יהיו היוצרים שירחיבו את השימוש בשיטת הפקה זו ויעניקו לצופים צוהר לפנטזיות הייחודיות שלהם? תעשיית הקולנוע הניגרי, נוליווד, מתעקשת זה שנים להפיק סרטי פעולה גרנדיוזים בתקציב אפסי. הייתכן כי אלה יביאו את הבשורה? כיום, האפשרויות ליצירת קולנוע  מוגבלות פחות מהיקומים המקבילים שמציג "הכל בכל מקום בבת אחת".