לקראת הבחירות שיתקיימו בנובמבר: שלטון השמאל בנפאל בסכנה

בנובמבר האחרון התקיימו בנפאל בחירות. תהליך כינון הממשלה לאחריהן הוביל להקמת ממשלה שמאלית בהנהגת שתי המפלגות הקומוניסטיות המרכזיות במדינה (המפלגה הקומוניסטית – מרכז מאואיסטי והמפלגה הקומוניסטית המאוחדת המרקסיסטית-לנינית). ההיסטוריה של השמאל המהפכני בנפאל, ובעיקר במהלך העשור הקודם, מלמדת על חשיבותה של האחדות בקרב הכוחות השמאליים והמהפכניים. לכן מקווים כוחות השמאל כי שיתוף הפעולה בין שתי המפלגות שבשלטון לא יתערער.

מלחמת האזרחים והמהפכה העממית שהתחוללו בנפאל בשנת 2006 הובילו לסיומה של המונרכיה האבסולוטית של המלך גיאנדרה. בעקבות אירועים אלה עלו שני הפלגים הקומוניסטיים לשלטון כשהם נהנים מתמיכה עממית רחבה. למרות שהם דוגלים בקו אידאולוגי סוציאליסטי, החליטו שתי המפלגות אז לקדם מסגרת דמוקרטית בורגנית. זאת כאמצעי לפירוק יסודות המדינה המלוכנית והדתית.

האיחוד הטכני לא השכיח את היריבות

 בעשר שנות שלטונם רשמו הקומוניסטים בנפאל לזכותם הישגים רבים. השלטון הסוציאליסטי ביטל את מוסד הפנצ'יאט – פרלמנט בובות שאסר על פעילות מפלגות פוליטיות, ונשלט הלכה למעשה בידי המלך והצבא. הישג נוסף שהשיגו הקומוניסטים היה – הפרדת הדת מהמדינה. בכך, הצליחו בין היתר להחליש את שיטת הקסטות, אשר תפסה בזמנו מקום מרכזי רב יותר בחברה הנפאלית. בנוסף, פעלו הקומוניסטים לחיזוק מוסדות הרווחה במדינה וטיפחו את איגודי העובדים. בכך, גרמו לשיפור משמעותי באיכות החיים במדינה.

אולם האיחוד הטכני בין המפלגות הקומוניסטיות השונות לא השכיח את יריבויות העבר ביניהן. לקראת סוף העשור הקודם התעוררו סכסוכים משמעותיים בין הפלגים: אחד ממנהיגי הגוש הקומוניסטי, מדהב קומאר נפאל, האשים את מנהיגי שני הפלגים האחרים ("פרצ'נדה" פושפה קאמאל וק.פ. שרמה-אולי) בבדלנות ובאי- נאמנות לקו המשותף שהגדירה המפלגה בעת האיחוד.

חיכוך זה בישר את תחילתו של מסע האשמות בהובלת שלושת הצדדים, שהאשימו אלה את אלה באי כיבוד הרוטציה בממשלה (בין "פרצ'נדה" ושרמה-אולי); בשחיתות; ובקידום בכירים על בסיס סיעתי.

ההאשמות יצרו מדרון חלקלק שהוביל באופן בלתי נמנע לפיצולים במפלגה הקומוניסטית המאוחדת. בשלב מאוחר יותר החלו הפלגים אף לארגן הפגנות אלה מול אלה. לבסוף החליטו על פיזור הפרלמנט ועל הליכה לבחירות שהתקיימו כאמור בנובמבר 2022.

מערכת הבחירות התנהלה בעוינות מופגנת בין הפלגים. מנהיגי הפלג המאואיסטי החליטו לרוץ ברשימה משותפת עם מפלגת הקונגרס הסוציאל-דמוקרטית ועם פלגים נוספים שהרכיבו בעבר את המפלגה הקומוניסטית המאוחדת. האיחוד הזה זכה בתמיכת הימין המלוכני המאורגן. את גוש זה אתגר הפלג המרקסיסטי-לניני המאוחד בהובלת שרמה-אולי. הפלג רץ ברשימה מאוחדת יחד עם מפלגת ימין שמרני קטנה ומפלגה סוציאליסטית נוספת.

הפילוג והאנטגוניזם בין הפלגים באו לביטוי בירידה ניכרת של שני הגושים הקומוניסטיים בסקרים. זאת במקביל להתחזקות כוחות הימין. על רקע זה, תוצאות הבחירות הסופיות היו מפתיעות: על אף היחלשות המפלגות הקומוניסטיות, הן הצליחו לבצר את מעמדן כגורם מכריע בהרכבת הממשלה לאחר הבחירות. עם פרסום התוצאות, נראה היה כי מפלגת הקונגרס והמאואיסטים (בתמיכת הימין המלוכני) יהיו אלה שירכיבו את הממשלה. אך המפלגות הקומוניסטיות הגיעו להסדר ביניהן והקימו ממשלה בתמיכת המפלגות הסוציאליסטיות הקטנות ומפלגת ימין מלוכני אחת.

חשש כי הממשלה לא תחזיק מעמד

אך למרות ההסדרים, נראה כי הממשלה הנוכחית בהובלת ראש הממשלה פרצ'נדה לא תחזיק מעמד בשלטון לאורך זמן. היריבות בין המפלגות לא פחתה, וכבר עתה מסתמן כי מפלגות הקואליציה לא יצליחו להגיע להסכמה בדבר זהות הנשיא הבא. קונפליקט זה עלול להוביל לפיזור הממשלה ובכך לבחירות.

העימותים בקרב השמאל מנוצלים בידי הימין. מאז הבחירות האחרונות, פועל המלך לשעבר גיאנדרה לחיזוק עמדתו. הוא קורא לנפאלים לכונן מחדש את המונרכיה האבסולוטית. במקביל הוא מאשים את הקומוניסטים בשיסוי, בשחיתות וביצירת אי סדר. נוסף לכך, הוא טוען כי השיטה הדמוקרטית פסולה וחותר להוציא את קיום המפלגות הפוליטיות בנפאל מחוץ לחוק. המקרה של השמאל בנפאל שב ומלמד כי סכסוכים בשורות הקומוניסטים מיטיבים אך ורק עם כוחות הריאקציה. לכן, לאחדות של השמאל נודעת חשיבות ראשונה במעלה.

עידן סלוצקר

עוד בנושא: https://zoha.org.il/103318/