העובדים בין קורבנותיה: ההסתדרות חייבת להצטרף למערכה נגד ממשלת הימין הקיצוני

הפאסיביות של ההסתדרות נוכח המתקפה האנטי-דמוקרטית שמובילה ממשלת נתניהו הימנית-קיצונית מעוררת דאגה עמוקה. נוכח התנהגות הנהגתה, ניתן היה לחשוב כי הידרדרותה של ישראל לפשיזם כלל לא נוגעת לעובדים המאורגנים, אלא רק לפוליטיקאים או למפגינים הרבים המוחים מדי מוצ"ש במרכזי הערים. "יש לי הרבה מאוד הערכה לראש הממשלה. ההפגנות נגד הממשלה הן פוליטיות, וההסתדרות לא נוקטת עמדה במאבק פוליטי", הצהיר יו"ר ההסתדרות (שהיה חבר מפלגת העבודה)  ארנון בר-דוד בריאיון ל"ידיעות אחרונות" (13.1).

עוד אמר: "המאבק שלנו הוא למען העובדים בלבד. אני מאוד מודאג מההשתלחות המוגזמת משמאל ומימין. חייבים להרגיע את השיח". כדי להוסיף חטא פוליטי על הפשע נגד הדמוקרטיה, הדגיש: "אני מקבל המון פניות מאנשי ציבור ומאזרחים המבקשים ממני לצרף את ההסתדרות למאבק נגד פסקת ההתגברות. זאת בטענה שהחלשת בתי המשפט עלולה לפגוע בעובדים. אין לי שום כוונה להצטרף למחאה".

לעת עתה, מוסיפה ההסתדרות לקיים בערים עצרות קטנות "נגד יוקר המחיה", אך ללא השתתפות ציבור העובדים. המסר הבולט בהן הוא: "אין אחראים ליוקר", והן אינן קוראות למאבק על השכר. זאת ועוד, לפי ההסתדרות המערכה היא "א-פוליטית", משמע לממשלות הניאו-ליברליות, הקודמת והנוכחית, אין כל אחריות לשחיקת שכר העובדים.

תוכניתו של בר-דוד ל"מלחמה" ביוקר היא הקמת מערך הסתדרותי לייבוא סחורות (!) ולשיווקן. כך הוא מתיישר עם התפיסה לפיה שורש היוקר הוא "חוסר תחרות". אך עידוד הייבוא עלול לפגוע במקומות עבודה של חברי ההסתדרות. את המהלך, שיעלה כ-40 מיליון שקל, יממנו למרבה האירוניה דמי החבר של עובדי ההסתדרות.

איגוד עובדים א-פוליטי? אין חיה כזו

האם ההסתדרות אכן א-פוליטית? האם קיים ברחבי העולם איגוד מקצועי המגדיר עצמו "א-פוליטי"? כמובן שלא. במאה השנים האחרונות עמדו ארגוני העובדים בכל עת ובכל מקום בחזית המאבק למען הדמוקרטיה. זאת מתוך הבנה כי את הפרויקט הפשיסטי מנהלות השכבות השליטות, החותרות להעמיק את ניצול העובדים ולפגוע ישירות בזכויותיהם ובהישגיהם ההיסטוריים.

שר האוצר בממשלתו של נתניהו (ידידו הטוב של בר-דוד), בצלאל סמוטריץ', הבהיר היטב כי בכוונתו לקדם חקיקה נגד ארגוני העובדים, נגד הזכות להתארגן ונגד זכות השביתה. נוסף לעמדותיו הגזעניות והמצדדות בהעמקת הכיבוש, דוגל סמוטריץ' בימין כלכלי וחברתי "מלא-מלא".   אך בחומת שלטון הימין כבר מתגלים סדקים (המחאה ההמונית הגוברת, פיטורי השר דרעי, החרמת ישיבת הממשלה על ידי שרי הימין הקיצוני…). לפיכך, עשויות החלטות שלו להיבלם בבתי המשפט ובכנסת.

בהדרכת פטרוניו בפורום קהלת, מבין סמוטריץ' היטב כי חקיקת פסקת ההתגברות תפתח בפניו צוהר לשינוי מרחיק לכת בחוקי העבודה. שר המשפטים יריב לוין, בהדרכת פטרונו נתניהו, מנסה לקדם מהלך דומה במערכת המשפט. לכן, אם לא ישכילו לפעול מיד, ימצאו את עצמם חברי ההסתדרות וכלל ארגוני העובדים מאחור.

יצוין כי גם ארגון כוח לעובדים, חרף הצהרותיו הרמות (והנכונות) בדבר מאבק נגד הקפיטליזם ולמען חברה שוויונית, טרם הצטרף למערכה האנטי-פשיסטית. חברי הארגון (כמו גם חברי ההסתדרות!) משתתפים בהפגנות הגדולות באופן עצמאי. חרף זאת, סבורה הנהגת הארגון כי אין לגייס את כלל חבריו למאבק.

יש מה ללמוד מהמחאה המתעצמת

העובדים המאורגנים יכולים ללמוד מהמחאה המתעצמת נגד המזימות שמוביל הצמד נתניהו-לוין. מאות אלפים פקדו את הרחובות בשבועות האחרונים, ובכך תקעו מקלות בגלגלי החקיקה הממשלתית. זאת, עוד בטרם הוגשו הצעות החוק הנוגעות לרפורמה במשטרה.

בהמשך לעמדותיו המוצהרות, בר-דוד מגלה חוסר מעש משווע. לראייה: הוא טרם השכיל לכנס את הנהגת ההסתדרות או את בית נבחרי ההסתדרות לדיון בשאלת עתיד העובדים תחת הממשלה החדשה. אף על פי כן, החלו ארגוני עובדים רבים להיאבק בהשלכות מדיניות הממשלה במסגרת תחומי עיסוקיהם.

ארגון העיתונאים (אותו גירש, כזכור, בר-דוד משורות ההסתדרות) החל לפעול נגד סגירת השידור הציבורי או הפרטתו. איגוד עובדי הטלוויזיה והקולנוע (שטרם הוצא מההסתדרות) קיים השבוע כנס חירום בתל אביב בהשתתפות ארגונים נוספים. איגוד העובדים הסוציאליים, איגוד עובדי מקצועות הבריאות בהסתדרות, חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות, הפורום לפסיכולוגיה ציבורית והאגודה הישראלית של קלינאי התקשורת הצהירו כולם על התנגדותם לחוק שיאפשר הענקת טיפול בידי מי שלא הוכשר לכך.  גם המשפטנים והפרקליטים בשירות המדינה עומדים לפתוח בסכסוך עבודה נגד ההפיכה המשטרית.

עובדי זרוע העבודה (הגוף האחראי על ההכשרות המקצועיות ועל הרגולציה בתחום השמירה על זכויות העובדים) מוסיפים להיאבק למען זכויותיהם ונגד פגיעה במקום עבודתם. בשונה מכך, תעבור הזרוע בשלמותה למשרד הרווחה. למערכה צפויים להיווסף מאבקים נוספים על שכר העובדים בתוך ההסתדרות ומחוצה לה, ובהובלת מרצים, רופאים ומורים.

להקשיב לאזהרת המשפטנים

שורה של מרצים המתמחים בדיני העבודה פרסמה השבוע גילוי דעת ובו התריעה מפני פגיעה בזכות ההתארגנות והשביתה והזכות לשוויון בעבודה, המסתמנת לדבריהם מקווי היסוד וההסכמים הקואליציוניים של הממשלה החדשה מכתב, חתום על ידי 17 אקדמאים בכירים העוסקים בתחום דיני העבודה, בהם פרופ' גיא מונדלק ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' גיא דוידוב מחזיק הקתדרה לדיני עבודה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, פרופ' הדרה בר מור דיקנית בית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה, פרופ' יוסי דהאן ראש החטיבה לזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים, פרופ' מרדכי (מוטי) מירוני מאוניברסיטת חיפה ועוד.

"אנו מבקשים להתריע מפני פגיעה בזכות לחופש ההתארגנות, בזכות למשא ומתן קיבוצי ובזכות השביתה של העובדים והעובדות, באמצעות הטלת איסורים והגבלות חמורות" נכתב בגילוי הדעת. "מדובר בזכויות יסוד חברתיות ואזרחיות המעוגנות במשפט העבודה הישראלי ובמשפט הבינלאומי, וכל פגיעה בהן חותרת תחת ערכי הדמוקרטיה".  לאור העובדה שזכות השביתה אינה מעוגנות בחוק באופן מפורש, אלא נובעת בעיקרה מפרשנות משפטית של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומאמנות בינלאומיות עליהן חתומה ישראל, להפיכה המשטרית עלולה להיות משמעות גם על היקף השמירה על זכויות אלו.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/118593