התקוממות תושבי קונגו השחורים פרצה ב-4 בינואר 1959 בבירה ליאופולדוויל כיום קינשאסה

ב-4 בינואר 1959 פרצה ההתקוממות של תושבי קונגו השחורים נגד הקולוניאליזם בעיר ליאופולדוויל (כעת קינשאסה) בירה של המושבה הבלגית דאז. היא פרצה בעקבות איסור על פעילותן של תנועות למען העצמאות ודוכאה באכזריות, אך היא הפכה לנקודת ציון לקראת עצמאות קונגו ב-30 ביוני 1960 ובחירתו של מנהיג המאבק לשחרורה, פטריס לומומבה, כנשיאה הראשון של המדינה האפריקאית.

לפני נתונים שפורסמו בעיתונות הבלגית כ-49 מפגינים מצאו את מותם בהפגנות שנערכו ב-4 בינואר 1959, אבל על פי מקורות מקומיים, מספר ההרוגים היה גדול בהרבה. הכל החל כאשר מפגינים למען העצמאות תקפו באבנים תחנת משטרה בלגית, וכעבור כשעה כ-20 אלף אוהדים שיצאו ממשחק כדורגל הצטרפו אליהם.

על פי עיתוני בריסל, כ-350 אלף מפגינים יצאו באותו יום לרחובות בדרישה למתן עצמאות למושבה. העיר קינשאסה נוסדה בשנת 1881 כתחנת מסחר על ידי הנרי מורטון סטנלי שפעל בשירות האימפריאליזם הבלגי.

הוא שהעניק לה את השם "ליאופולדוויל" על שם פטרונו מלך בלגיה – ליאופולד השני. סטנלי בחר את המקום בזכות קרבתו לנהר, דבר שאיפשר תעבורה ושיט אליו וממנו. בנוסף האזור היה נוח מכיוון שהיה רחב וקל להגן עליו. בשנים 1884–1885 כונסה ועידת ברלין שמטרתה להסדיר את חלוקת אפריקה בידי המעצמות האימפריאליסטיות האירופיות.

ועידה זו החליטה על העברת שטח נרחב במרכז אפריקה לרשותו של מלך בלגיה ליאופולד השני שהפך את המושבה לרכושו הפרטי. השלטון הבלגי בקונגו הצטיין באכזריותו הרבה כלפי תושביה השחורים.