לא כל הבורגנים מסבירי פנים לממשלת נתניהו-בן גביר

    הבורגנות הישראלית מרוצה מממשלת הימין "מלא-מלא" שהושבעה היום (28.12). בעלי ההון ברובם מחככים את ידיהם בהנאה נוכח ההבטחות להעמקת הכיבוש, להפרטה, להתרת הרסן של זרועות הכיבוש ולפגיעה בזכויות העובדים. הם יודעים בדיוק כיצד לתרגם את צעדים אלה להון.

    עסקני תעשיית הנשק, למשל, מזהים נסיקה ברווחיהם מיד עם פרוץ מבצע צבאי בשטחים הכבושים בגדה או ברצועת עזה. מוצריהם עוברים "מבחני אש" קטלניים ומשתכללים בעקביות הודות ל"שפני הניסוי" הפלסטינים.

    אך לא כל הבורגנים מסבירי פנים לממשלת נתניהו-בן גביר כסוחרי הנשק. לעומתם, נקלעו המעסיקים והמשקיעים בתעשיית ההיי-טק המקומית והזרה למצב מורכב. ככל שתקצין ממשלת הימין (הקיצונית מטבעה) את מדיניותה, עלולים שווקים מסוימים להיסגר בפניהם. אין לשכוח כי ענף ההיי טק מעסיק מעל ל-400 אלף עובדים (כ-11% מכלל השכירים בישראל), ותורם 15% מהתמ"ג ו-56% מהייצוא הישראלי.

    לפני כשבועיים פורסם "מכתב ההיי־טקיסטים", עליו חתמו כמאה מעסיקים המכונים "בכירי הענף". אלה קראו לראש הממשלה בנימין נתניהו "לעצור את כדור השלג, לייצב את הספינה, ולשמור על הסטטוס קוו בין כל חלקי החברה הישראלית". לדבריהם, הקריאה נבעה מ"דאגה נוכח ההשלכות ההרסניות [של ההקצנה] על המשק בכלל ולתעשיית ההיי־טק בפרט".

    נדמה שהמשפט החשוב ביותר בזעקת השבר של מעסיקי ההיי-טק הוא: "לשמור על הסטטוס קוו בין כל חלקי החברה הישראלית", או במילים אחרות: "אנו לא רואים כל בעיה בהמשך הכיבוש הנפשע, בניצול העובדים הגובר (הוא מצוין מבחינתנו) ובאפליה (דוגמת 'חוק הלאום'). כל אלה אינם מפריעים לעסקים, אך כעת הגזמתם".

    עוד כתבו: "המשקיעים כבר מחפשים החזרים פיננסיים עבור השקעתם" (בשפה מעמדית: "בעלי ההון מעוניינים להגדיל את רווחיהם ככל האפשר"). עוד הוסיפו כי אותם משקיעים עלומים "חולקים ערכי יסוד משמעותיים עם המדיניות והתעשייה המקומית", וכי צעדי הממשלה העתידיים "עלולים להרתיעם". לבסוף כתבו: "אנו עלולים לראות נהירה של חברות טכנולוגיה בינלאומיות מחוץ לישראל". 

ההייטקיסטים אינם לבד

    בשבוע שעבר הצטרפו עוד בורגנים ל"מחאת ההייטקיסטים". "גלובס" (21.12) פרסם כי "120 בכירים במגזר העסקי בישראל חתמו על פנייה לממשלה המיועדת, בקריאה לעצור את הפגיעה בדמוקרטיה הישראלית". על העצומה חתמו בין השאר מייסד ויו"ר בית ההשקעות מיטב צבי סטפק, מייסדת ומנכ"לית לשעבר של קבוצת אורמת יהודית ברניצקי, ונשיא ומנכ"ל לשעבר של אלביט מערכות יוסי אקרמן.

    "בתקופה האחרונה אנו עדים להעמקת הפגיעה בדמוקרטיה הישראלית. ראינו זאת במתקפה על הרשות השופטת, ובפגיעה בזכויות של אוכלוסיות מוחלשות", נכתב בקריאה שנוסחה במסגרת הפורום "מנהלות ומנהלים לאחריות חברתית",  אשר  הוקם  במאי  2019 באוניברסיטת  תל-אביב. מטרתו: "ניצול כוחות השוק  של  החברים  בפורום  לשם  ההגנה  על הדמוקרטיה".

    דאגת הבורגנים לדמוקרטיה ולזכויות מיעוטים נוגעת ללב, אך מעלה את התהייה: מדוע לא ניצלו את "כוח השוק" שלהם עד עתה? בל נהיה תמימים: "כוח השוק" נוצל בעבר היטב בידי אותם בעלי הון כדי לייקר מחירים, והם עשו זאת בשיתוף פעולה מופתי עם הממשלות הקודמות.

הכיבוש הוא הפיל שבחדר

    חיוני להבהיר: הכרסום בדמוקרטיה הישראלית איננו דאגתם העיקרית של הבורגנים. חששם האמיתי הוא הכרסום ברווחיהם עקב סגירת שוקי הייצוא הישראליים. תרחיש המדיר שינה מעיניהם הוא חרם בינלאומי גלוי (דוגמת זה שמובילה תנועת בי.די.אס.) או סמוי ("אנו מצטערים להודיע על הפסקת רכישת המוצרים שאתם מייצרים…").

    איש מנציגי הבורגנות המודאגת אינו מעז להעלות על דל שפתיו את המילה "חרם", אך הנושא מעסיק אותם. לראייה – ההסתדרות הציונית ערכה לאחרונה יום עיון תחת הכותרת "הוועידה השנתית להתמודדות עם אתגרי החרמות על מדינת ישראל". הכנס התקיים במוזיאון "אנו" באוניברסיטת תל-אביב, והוקדש בחלקו לאפשרות החרם הכלכלי על ישראל.

    יו"ר מכון הייצוא, התעשיינית וח"כ לשעבר איילת נחמיאס-ורבין (העבודה), הביעה את חששה נוכח התחזקות תנועת החרם הבינלאומי על מוצרי ההתנחלויות. היא הדגישה כי במהלך כהונתה בכנסת הקפידה לבקר בקביעות באוניברסיטה שהוקמה בהתנחלות אריאל, והזכירה סקר שערך מכון הייצוא ב-2016. ממנו גזרה: "ההיי-טק לא חושש מהחרם, אך התעשיות המסורתיות – כן".

    הכלכלן ונשיא האוניברסיטה הפרטית רייכמן, פרופ' רפי מלניק, שהשתתף גם הוא בכנס, הצהיר כי מצבה הכלכלי של ישראל הוא "חלום של כל הדורות", שכן חברה מאבו-דאבי רוצה לרכוש את חברת הביטוח הישראלית הפניקס. אך העיתונאי מתן חדורוב מחדשות 13 לא הרגיע את משתתפי הכנס: "שלושה-רבעים של הייצוא הישראלי, שרובו טכנולוגיה, מיועד לארה"ב ולמערב אירופה. אלה מקומות בהם תנועת החרם מתעצמת".

    בכנס עלו דוגמאות מן העבר הקרוב: תאגיד סודה סטרים העתיק את מפעלו מן ההתנחלות מעלה אדומים לרהט כתוצאה מהמחאות נגד הכיבוש; חברת הגלידה האמריקאית בן אנד ג'ריס הודיעה כי תפסיק למכור את מוצריה בשטחים הכבושים. לא לעולם חוסן – הכיבוש חושף את סתירותיו הפנימיות של הקפיטליזם הישראלי.