המאבק נמשך: לא הוצאו צווי מניעה נגד ארגון המורים העל-יסודיים

    יושב ראש ארגון המורים העל-יסודיים רן ארז רשם בשבוע שעבר (1.6) ניצחון משמעותי באחת מזירות המאבק אותן הוא מנהל: בית הדין הארצי לעבודה דחה את בקשת המדינה להוציא צווי מניעה נגד ארגון המורים. בקשת המדינה נמסרה בתגובה לצעדים שנקט הארגון נגד הרפורמות במקצועות המח"ר (היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות).

    בית הדין דחה את הבקשה בשל מספר נימוקים: סירוב מרכז השלטון המקומי, שהוא מעסיקם הישיר של מורי הארגון, להצטרף לדרישה להוצאת צווי המניעה, ועמדתו כי על המדינה וארגון המורים לעלות על מסלול הידברות; קבלת טענת ארגון המורים כי הוא מצוי בסכסוך כלכלי לגיטימי מול המדינה; והיותם של הצעדים מוגבלים ומידתיים. "אנו סבורים, כי בשלב זה ראוי שהמדינה, כמו גם מרכז השלטון המקומי, וארגון המורים ינהלו משא ומתן להסדרת כל חילוקי הדעות ביניהם", נכתב בפסק הדין.

המאבק העיקש ברפורמת מח"ר

    עבור ארגון המורים, ההחלטה היא הישג משמעותי במאבק נגד הרפורמה המתוכננת במקצועות אשכול מורשת, חברה ורוח (מח"ר). כזכור, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון מקדמת את ביטול בחינות הבגרות במקצועות אלה, ואת העברתם לשיטות הערכה חלופיות. ב-8 במאי הנחה ארז את חברות וחברי הארגון שלא להשתתף בתכניות השתלמות הנוגעות ברפורמה זו. יומיים לאחר מכן, ב-10 במאי, הוסיף יו"ר המחלקה המקצועית בארגון, שלמה חדד, כי אין להשתתף בכל מפגש בנושא הרפורמה, גם לא ברמה הבית ספרית, שיארגנו המנהלים או כל גורם אחר.

    באותו יום הכריז ארגון המורים על סכסוך עבודה בשל אי ניהול משא ומתן לחתימה על הסכם קיבוצי חדש. זאת, לאחר תפוגת תוקף ההסכם הקודם כמה חודשים קודם לכן. ב-24 במאי, שבועיים לאחר ההכרזה על סכסוך העבודה, ומשלא הושגה שום התקדמות בין הצדדים, החליטה הנהלת הארגון לנקוט עיצומים מידיים שאיימו לשבש את סיומה של שנת הלימודים. העיצומים כללו: היעדרות ממועצות פדגוגיות, אי הזנת ציונים למעט ציוני הגשה וציוני בגרות פנימית, אי חלוקת תעודות בסיום שנת הלימודים, איסור פעילות לאחר סיום שעות העבודה של המורה ואיסור על השתתפות במסיבות ובטקסים.

    משרד החינוך, שבשלב זה עדיין סירב להיפגש ולנהל מו"מ עם ארגון המורים בנושא הרפורמה, הוציא בקשה לצווי מניעה מבית הדין הארצי לעבודה. שרת החינוך אף גרסה ביהירות, כי "הימים שבהם מערכת החינוך הייתה נתונה לקפריזות של בן אדם אחד שמוביל תרבות של שקר – נגמרו". למרות ההתנהלות האטומה והכוחנית של משרד החינוך, נענה ארגון המורים לפנייתו של חיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי, והפסיק את העיצומים המידיים כדי שלא לפגוע בתלמידים.

לשיפור תנאיי עבודתם של המורים

    לעומת זאת, העיצומים בתגובה ליישום תוכנית המח"ר נותרו בעינם. בהודעה שפרסם ב-27 במאי ציין רן ארז, כי "מדובר בצעד טקטי במאבק להבטחת שיפור תנאיי עבודתם של המורים ושכרם ושמירת מעמדם המקצועי. פניית משרד החינוך לבית הדין הארצי לעבודה לבקשת צווי מניעה נדחתה, כאשר מרכז השלטון המקומי נמנע מהצטרפות לעתירה בעקבות ההסכמות אליהם הגיע עם הארגון."

    החלטת בית הדין הארצי לעבודה היא הישג גדול לארגון המורים: ראשית, היא רתמה את מרכז השלטון המקומי לצד הארגון; שנית, היא מחייבת את המדינה לנהל מו"מ מידי עם הארגון באשר לכלל הנושאים הניצבים במחלוקת, לרבות יישום תוכנית הבגרויות. עם זאת, החלטת בית הדין קבעה כי הובלת הרפורמה נמצאת בסמכות המדינה, וכי ארגון העובדים אינו יכול להטיל עליה וטו, גם אם נזקיה רבים. אולם, המדינה חייבת לנהל מו"מ עם הארגון ככל שהתוכנית גוררת השלכות על זכויות עובדי ההוראה, לרבות תנאי עבודתם ושכרם.

גרירת הרגליים של משרד החינוך

    שרת החינוך טוענת כי מסמך התחייבות מטעם הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, אותו הציגה לעובדי ההוראה, נותן מענה לטענה זו. במסמך מובאת התחייבות כי הרפורמה לא תפגע בתנאי השכר של המורים או בגמולי ההכנה לבגרות המופיעים בהסכמים הקיבוציים. אולם הוא אינו נותן מענה של ממש לחששות רבים אותם הציג הארגון. המורים דורשים התחייבות מפורשת כי שעות העבודה לא ייפגעו. כבר עתה, ייאלצו המורים לקחת תחת אחריותם כיתות רבות יותר כדי להגיע לאותו היקף משרה.

    ארגון המורים מנהל כעת מספר סכסוכי עבודה במקביל. מעבר לסכסוך בדבר ההסכם הקיבוצי החדש מול האוצר (המודה כי הוא גורר רגליים במכוון), מעורב הארגון בסכסוכי עבודה גם בנושאים כמו יישומה של רפורמת המח"ר, מעבר לחמישה ימי עבודה בשבוע וכן בנושא מערך ההדרכה במשרד החינוך, המופרט בימים אלה במסגרת רפורמת הגמישות הפדגוגית.

עוד בנושא