שמונים ושש שנים להקמתה של ממשלת החזית העממית בצרפת ; קריסתה תסמל את עליית משטר וישי הפרו הנאצי

ב-4 ביוני 1936 נבחר לראשונה לאון בלום לראשות ממשלת צרפת בהובלת החזית הפופולרית השמאלית, מלבד היותו סוציאליסט היה גם ראש הממשלה היהודי היחיד של צרפת. בלום שנבחר בתקופה היסטורית סוערת, העביר ויצק את התשתית החוקית הסוציאלית הצרפתית שמהווה בסיס איתן לעובדים צרפתיים גם היום.

החזית הפופולרית שזכתה בניצחון סוחף נתמכה על ידי הקומוניסטים מבחוץ שסירבו לקבל מקומות בקבינט הממשלתי, הקבינט החדש כלל בפעם הראשונה שלוש נשים בתפקידים זוטרים.

בין ההישגים החקיקתיים של בלום כלולים חקיקת חוק זכות השביתה, משא ומתן קיבוצי, תשלום על חופשות שנתיות מוגדרות בחוק, הגבלת שבוע העבודה ל-40 שעות עבודה, העלאת שכר המינימום ב-15% ו-7% לעובדים המשתכרים בשכר נמוך ובשכר בינוני, הכרה בנציגי עובדים ברמת המפעל, הגנה על עובדים שובתים מפני פיטורים והשלכות משפטיות.

ממשלתו של בלום הלאימה את מפעלי ייצור הנשק, העניקה הלוואות לעסקים קטנים ובינונים, העלתה את גיל חינוך חובה לגיל 14 ותוכנית לימוד לעובדי ציבור.

זמן קצר לאחר שנבחר לראשות הממשלה, מתנקש ימני גרר אותו החוצה ממכוניתו וכמעט הרג אותו, התקפות אנטישמיות היה מוטיב מרכזי בזמן היותו ראש ממשלת צרפת.

אט אט עם ניצחון הפאשיזם הספרדי ועליית הנאציזם הגרמני, אחיזת ממשלת החזית הפופולרית התרופפה ומרשל פאטן הפרו נאצי נבחר על ידי הפרלמנט הצרפתי להחליפו את בלום. עם כניסת הנאצים לצרפת, נמלט בלום לדרום צרפת על אף הסכנה האדירה שהיה נמצא בה. בין 1940 ל-1942 היה במעצר בצרפת והיה במעצר בגרמניה עד 1945.

עם סיום המלחמה היה ראש ממשלת המעבר לתקופת זמן קצרה והמשיך לכתוב בעיתון "Le Populaire" עד יום מותו ב-1950. קיבוץ כפר בלום באצבע הגליל נקרא על שמו של בלום, פסל לזכרו נמצא בקיבוץ.