ב-26 בדצמבר 1957 נרצח מנהיג שחרור אלג'יריה עבאן ראמדן במרוקו על ידי מתנגדיו

רמדאן, אלג'יראי ממוצא קבילי, נולד ביוני 1920 באיזור טיזי אוזו שבמזרח המושבה הצרפתית דאז. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא גויס לצבא צרפת החופשית ונלחם בנאצים בחזית האיטלקית. עם שחרורו מהצבא בתום המלחמה, רמדאן הצטרף לתנועה למען העצמאות, מפלגת העם האלג'יראי, והיה פעיל בזרועה הצבאית שבמחתרת.

ב-1950 נעצר רמדאן בידי שוטרים צרפתיים ולאחר שורה ארוכה של חקירות ועינויים קשים נשפט ונידון לחמש שנות מאסר, 10 שנות מגבלות תנועה, 10 שנות שלילת זכויות אזרחיות וקנס בשווי 500 אלף פרנקים צרפתיים באשמת "פגיעה בביטחון הפנים של המדינה". עבאן נכלא במספר בתי סוהר וב-1952 לשטח צרפת, לבתי הכלא בומט ובוש די רון ואחר כך בבית סוהר בעל הביטחון המרבי באנזיסהיים. מכיוון שהוחזק בתנאים של אסיר פלילי, הכריז על שביתת רעב שכמעט עלתה בחייו וב-1953, כאסיר פוליטי הועבר לכלא אלבי בדרום-מערב צרפת, שבו התנאים איפשרו לו לקרוא ספרים, ביניהם שתיארו את דיכוי העם האירי בידי האנגלים ומאבק לשחרור אירלנד.

ימים אחדים אחרי שחרורו מן הכלא ב-1955, בעת שהוצב במעצר בית בכפרו אזוסה, ראשי הפעילים המהפכנים מקביליה יצרו קשר עמו. אחרי ששהה כמה ימים נוספים ליד מיטת החולי של אמו שלקתה בשיתוק, עזב רמדאן את אזוסה, הסתתר ולקח על עצמו את הארגון הפוליטי של המחתרת בעיר הבירה. המנשר שבו קרא לאחדות העם האלג'יראי באפריל 1955 הפך לציון דרך חשוב בהתארגנות החזית לשחרור לאומי ברחבי ארצו.