בעקבות החלטת הממשלה על העלאת גיל הפרישה לנשים: שוויון לא מתחיל ביציאה לפנסיה

ממשלת בנט-ליברמן (בתמיכת העבודה ומרצ, כמובן) אישרה הבוקר (שני) את הצעת התקציב הדו-שנתי ואת חוק ההסדרים. אתמול, ביום בו החלה הממשלה לדון בתקציב הניאו-ליברלי, פרסמו מרכז אדוה והאגודה לזכויות האזרח מסמך משותף העוסק באחד ממאות ההיבטים הפוגעניים בתקציב ובחוק ההסדרים האנטי-דמוקרטי: גיל הפרישה של העובדות.

אין זה סוד שקיים אי-שוויון מגדרי בשוק העבודה; אך לא סביר לנסות לתקן את אי השוויון המגדרי דווקא בעת יציאתה של האישה משוק העבודה. התיקון חייב לחול על תקופת העבודה עצמה. במיוחד כאשר משמעות "התיקון" הזה היא, למעשה, פגיעה נוספת ברבות מהנשים בשוק העבודה, או באלה שכבר נפלטו ממנו.

להיצמד למתווה המקורי

למרות שהנושא לא קודם עד כה בשל שורה של מחלוקות משמעותיות, משרד האוצר בשלו: לדידו, מוכרחים להעלות את גיל הזכאות לפנסיה של נשים מ-62 ל-65, ולעשות זאת עכשיו. למה 65? מאז 2012 כשל האוצר בהעלאת גיל הזכאות לנשים הודות ללחץ של ארגוני הנשים וחברות כנסת, וכן בשל חילוקי דעות בין חברי כנסת. תחילה דובר על העלאת גיל הזכאות של הנשים מ-62 ל-64 (כשאנשי האוצר מקווים להעלותו מאוחר יותר לגיל ל-67, כדי להשוותו לגיל הזכאות של הגברים). אבל כעת מבקש משרד האוצר פיצוי על "הזמן האבוד" ולכן מנסה לקדם את המהלך במסגרת חוק ההסדרים, ולהעלות את גיל הזכאות לפרישה ל-65 מיד.

בשנים האחרונות דובר רבות על כך שבשל הפגיעה הצפויה של העלאת גיל הפרישה בנשים רבות, יש  להציע כלים או סיוע לנשים שייפגעו. כעת חותר האוצר לקדם את העלאת גיל הזכאות מבלי להציע פתרונות אלה.

העמדה של מרכז אדוה ושל האגודה היא שיש להיצמד למתווה המקורי של העלאת גיל הזכאות של נשים – כלומר להעלות ל-64,  כאשר ההעלאה תתבצע באופן הדרגתי ותתפרס על פני 10 שנים. בנוסף, "אנו מתנגדות למנגנון העדכון האוטומטי מעבר לגיל 64, כדוגמת ההצעה של האוצר להצמיד את גיל הפרישה לנוסחה המבוססת על העלייה בתוחלת החיים. לאור ההשלכות של העלאת הגיל ופוטנציאל הפגיעה בחלק מאוכלוסיית הנשים, לפני כל העלאה נוספת של גיל הפרישה יש לערוך דיון מקצועי וציבורי תוך בחינת השלכותיו על שוק העבודה". ולא פחות חשוב: יש להוציא את התוכנית מחוק ההסדרים ולקיים דיון ציבורי מקיף.

מדוע מתנגדים ארגוני הנשים להעלאת גיל הזכאות של הנשים? לכאורה, תקופת תעסוקה ארוכה יותר משמעה קצבת זקנה ופנסיה תעסוקתית גבוהות יותר. התשובה היא שבקרב נשים בנות 50 ומעלה, רבות כבר לא נמצאות בשוק העבודה וסיכוייהן להשתלב מחדש בשוק זה קלושים. מספרן בכל שנתון הוערך עוד לפני מגפת הקורונה ב-3,300, ונתון זה צפוי לעלות עקב המשבר בשוק העבודה. כלומר, מדובר בעשרות אלפי נשים שנפלטו משוק העבודה ולא צפויות להשתלב בו יותר.

יש לדאוג לפיצוי

אם אכן יועלה גיל הזכאות לפנסיה כפי שהוחלט השבוע, יצטרכו נשים אלה להמתין שלוש שנים נוספות, על פי חוק ההסדרים  שאושר, עד לקבלת קצבת הזקנה. נוסף על כך, ישנן נשים חסרות מיומנויות תעסוקתיות מתגמלות אשר יכולות להתפרנס רק אם יקבלו, בנוסף לשכרן הנמוך, גם קצבת זקנה. מחברות המסמך סבורות שחייבים לתת פיצוי לשתי קבוצות עובדות אלה.

עוד מוצע במסמך מתווה לנשים מבוגרות הנפגעות מהעלאת גיל הפרישה: לנשים בנות 50 ומעלה, שכבר נפלטו משוק העבודה וסיכוייהן להשתלב בו קלושים, יש להעניק קצבת קורונה זמנית המפצה על קצבאות הזקנה שיפסידו אם יועלה גיל הזכאות. כמו כן, לנשים הזקוקות הן לשכר הזעום שהן מקבלות והן לקצבת זקנה, מוצע מענק עבודה מוגדל.

ועוד: לעובדות מגיל 57 ומעלה, שנפלטו משוק העבודה לפני הקורונה או במהלכה, מוצעת הרחבה של הזכות לדמי אבטלה ותיקון מנגנון ה"דיסריגארדר", לפיו מתבצע קיזוז בקצבת הזקנה לאזרחים ותיקים – נשים וגברים, שעדיין עובדים.